Page 78 - 6222
P. 78

‫‪13‬‬

                            ‫כיכר איטון‪ ,‬לונדון‬

‫מבחינה חיצונית הדלת נראתה רגילה‪ ,‬אבל למעשה הייתה נתונה‬
‫במסגרת סמויה מפלדה חזקה במיוחד‪ .‬גרהם סימור פתח אותה על ידי‬
‫הקשת שמונה ספרות בפאנל הלחצנים הקבוע בקיר‪ .‬מעבר לדלת היה‬
‫חדר קטן ודחוס‪ ,‬מוגבה מהרצפה בכמה סנטימטרים‪ .‬היו בו שני כיסאות‪,‬‬

                                ‫טלפון וצג לשיחות וידיאו מאובטחות‪.‬‬
             ‫"חדר ביטחון ביתי‪ ",‬אמר גבריאל‪" .‬מה עוד ימציאו?"‬
‫סימור התיישב באחד הכיסאות ואותת לגבריאל לשבת בכיסא השני‪.‬‬
‫ברכיהם נגעו אלה באלה‪ ,‬כמו נוסעים באותו קרון רכבת‪ .‬תאורת התקרה‬
‫חוללה שמות בתווי פניו הנאים של סימור‪ .‬פתאום הוא נראה בעיני‬

                                                      ‫גבריאל זר גמור‪.‬‬
                ‫"די נוח‪ ,‬כל הסיפור הזה‪ ,‬לא? וגם צפוי לחלוטין‪".‬‬

                                       ‫"מה בדיוק?" שאל גבריאל‪.‬‬
        ‫"אתה מחפש שעיר לעזאזל כדי לתרץ את הכישלון שלך‪".‬‬
‫"הייתי נזהר לפני שהייתי זורק ביטויים כמו שעיר לעזאזל‪ .‬הם‬

                             ‫גורמים לאנשים כמוני להרגיש לא בנוח‪".‬‬
‫סימור הצליח איכשהו לשמור על ארשת בריטית מאופקת‪" .‬אל‬
‫תנסה את הטריק הזה עלי‪ .‬אני ואתה מכירים יותר מדי זמן בשביל זה‪".‬‬
‫"בהחלט‪ .‬ולכן חשבתי שאולי תרצה לדעת‪ ,‬שראש התחנה שלך‬

                                              ‫בווינה הוא מרגל רוסי‪".‬‬
                                   ‫"אליסטר יוז? הוא סוכן מצוין‪".‬‬
   73   74   75   76   77   78   79   80   81   82   83