Page 81 - 6222

‫‪14‬‬

‫כיכר איטון‪ ,‬לונדון‬

‫גרהם סימור ישב זמן ממושך בדממה מהורהרת‪ ,‬מבטו מוסט הצדה‬
‫כאילו הוא משקיף על הנוף הכפרי המתגלגל מבעד לחלון בקרון הרכבת‬
‫הדמיוני של גבריאל‪ .‬בסופו של דבר אמר בשקט ֵשם‪ ,‬שם רוסי שגבריאל‬

‫התקשה לשמוע בשל ההמיה של מערכת האוורור‪.‬‬
‫"גרי ּבק ֹוב‪ ",‬חזר סימור‪" .‬ולדימיר ולדימירוביץ' גרי ּבק ֹוב‪ .‬קראנו לו‬
‫ויווי בקיצור‪ .‬הוא התחזה לנספח עיתונות בנציגות הדיפלומטית של‬
‫רוסיה בניו יורק‪ .‬ולא בהצטיינות רבה‪ ,‬אם יורשה לי לומר‪ .‬במציאות‬
‫הוא היה סוכן ‪ SVR‬שניסה לגייס מרגלים באו"ם‪ .‬למ ֵטה מוסקבה יש‬
‫רזידנטורה אדירה בניו יורק‪ .‬התחנה שלנו קטנה בהרבה‪ ,‬ושלכם קטנה‬
‫עוד יותר‪ .‬היא מורכבת מאיש אחד‪ ,‬למעשה‪ .‬אנחנו יודעים מי הוא‪ ,‬וגם‬

‫האמריקאים יודעים‪".‬‬
‫אבל זה לא רלוונטי‪ ,‬הוסיף סימור‪ .‬מה שחשוב הוא שבמהלך‬
‫מסיבת קוקטייל דיפלומטית משעממת במלון יוקרתי במנהטן‪,‬‬
‫ולדימיר ולדימירוביץ' גריבקוב ניגש לסוכן ה־‪ MI6‬בניו יורק ורמז‬
‫שהוא מעוניין לשוחח איתו על נושא רגיש מאוד‪ .‬הסוכן‪ ,‬שאת שמו‬
‫סימור לא ציין‪ ,‬נהג כהלכה ודיווח על המגע לבקרה בלונדון‪" .‬כי כמו‬
‫שכל סוכן ‪ MI6‬יודע‪ ,‬הדרך הכי טובה לחסל לעצמך את הקריירה‬
‫היא לנהל שיחת נפש עם סוכן ‪ SVR‬ללא הרשאה‪ ".‬הבקרה בלונדון‬
‫נתנה את ברכתה לניהול המפגש‪ ,‬ושלושה שבועות לאחר המגע‬
‫הראשוני — פרק זמן מספיק‪ ,‬אמר סימור‪ ,‬כדי לאפשר לגריבקוב‬