Page 80 - 6222
P. 80
80דניאל סילבה|
"למה?"
"כי היה באחריותנו להוציא את קירוב מווינה ולהעלות אותו על
מטוס בשלום .זה לא כמו להזמין מונית .אי־אפשר ללחוץ על כפתור
ברגע האחרון .היינו צריכים לתכנן את המסלול הראשי ולארגן מסלול
חלופי למקרה שהרוסים יתערבו .ולשם כך היינו צריכים את הכתובת".
"כמה אנשים ידעו אותה?"
"בלונדון?" סימור הביט בתקרה" .שמונה או תשעה .ועוד שישה או
שבעה בווינה".
"ומה עם מקהלת הנערים של וינה?" משלא קיבל מענה ,גבריאל
שאל" ,כמה מזה האמריקאים ידעו?"
"ראש התחנה שלנו בוושינגטון יידעה אותם שהיתקליף בדרך
החוצה ,ושאנחנו הסכמנו לתת לו מעמד של עריק .היא לא סיפרה להם
שום פרטים על המבצע".
"ולא על המיקום?"
"רק את העיר".
"הם ידעו שאני אהיה שם?"
"יכול להיות ".סימור עטה ארשת מהורהרת" .מצטער ,אני קצת
מבולבל .אתה מאשים את האמריקאים בהדלפת המידע לרוסים ,או
אותנו?"
"אני מאשים את אליסטר יוז החתיך".
"ומה לגבי ארבעה־עשר הסוכנים האחרים מ־ MI6שידעו את
הכתובת של דירת המסתור? איך אתה יודע שזה לא אחד מהם?"
"כי אנחנו יושבים כאן בחדר הזה .הזמנת אותי הנה ",אמר גבריאל,
"כי אתה חושש שאני צודק".
