Page 100 - 16823
P. 100

‫‪ | 100‬איתן מאירי‬

         ‫‪ .1‬הנפגע כבר מוחלש עקב התעלמותו מן הסימנים המקדימים‬
                            ‫‪ .2‬הנפגע מאמין ש"ככה זה בעולם העבודה"‬

               ‫‪ .3‬הנפגע מאמין שזה מגיע לו – הוא פשוט צריך להשתפר‬
                                           ‫‪ .4‬הנפגע מזדהה עם המתעמר‬
                                           ‫‪ .5‬הנפגע סבור שלא יאמינו לו‬
                                                 ‫‪ .6‬אחרים שדיברו חטפו‬
                                                    ‫‪ .7‬ניסה לדבר‪ ,‬אבל‪...‬‬
                                                                 ‫‪ .8‬בושה‬
                                                ‫‪ .9‬חשש מדחייה חברתית‬

                                        ‫‪ .10‬החשש מאובדן מקום העבודה‬
                                              ‫‪ .11‬חשש שיוציאו לו שם רע‬

‫כאמור‪ ,‬יש יותר מסיבה אחת הגורמת לנפגע לשתוק תקופה ארוכה ואפשר‬
‫למצוא לא מעט מקבילות בין רבות מן הסיבות לשתיקתו ובין שתיקתם‬

                                                    ‫של נפגעי תקיפה מינית‪.‬‬

       ‫‪ .1‬הנפגע מוחלש עקב התעלמותו מסימנים‬
                                               ‫מוקדמים‪:‬‬

‫כמעט תמיד ההתעמרות תחל באופן ערמומי ונסתר‪ ,‬באירועים קטנים‪,‬‬
‫אשר כל אחד מהם אינו משמעותי כשלעצמו‪ .‬הנפגע‪ ,‬ובוודאי הנפגע בעל‬
‫תכונות האישיות שתוארו בפרק ‪ ,6‬לא ייתן עליהם את דעתו או יתעלם‬
‫מהם או יתייחס אליהם כמשהו שמיותר להגיב עליו‪ .‬בהדרגה המתעמר‬
‫מפעיל כלים כבדים יותר ויותר לשיבוש חייו ועולמו של הנפגע וביתר‬
‫תעוזה‪ ,‬וולגריות ועזות מצח‪ .‬ההחרפה תהיה הדרגתית ותיעשה באופן‬
   95   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105