Page 45 - Step and repeat document 1
P. 45

‫רשימות על אמנות החיים | ‪45‬‬

   ‫בקברו מאות שנים‪ ,‬אלפי שנים‪ ,‬מאות אלפי שנים‪ ,‬סכום‬
   ‫הרווחים שלו יהיה עצום ממש‪ .‬על כן החיים לאדם הם‬
   ‫אובדן והפסדים ואילו המוות — רווח‪ .‬הנימוק היה ללא‬
   ‫רבב‪ ,‬אבל הוא גם היה עצוב ומעיק‪ .‬מי ולמה ִארגן את‬
   ‫העולם בצורה כזו מוזרה‪ ,‬שחייו של אדם‪ ,‬שניתנים לו‬
   ‫פעם אחת בלבד‪ ,‬חייבים לעבור עליו ללא שום רווח או‬

                                                 ‫תועלת?‬
   ‫יעקוב לא כל כך הצטער שהוא הולך למות‪ ,‬אבל‬
   ‫כאשר הגיע לביתו וראה את הכינור שלו‪ ,‬אל ליבו התגנב‬
   ‫כאב מוזר כזה ונעגמה נפשו‪ .‬הוא הבין פתאום שלא יוכל‬
   ‫לקחת את הכינור שלו איתו לקבר — הכינור יישאר יתום‬
   ‫וגורלו יהיה כשל חורשת עצי ה ִלבנה או של יער האורנים‪.‬‬
   ‫כל דבר ודבר בעולם יאבד לנצח נצחים ולתמיד יישאר‬
   ‫אבוד‪ .‬יעקוב התיישב על סף דלת בקתתו‪ ,‬אוחז בכינורו‬
   ‫צמוד לחזהו‪ .‬וכשחשב על חייו המלאים באובדן ובהפסד‬
   ‫הוא התחיל לנגן בלי לדעת עד כמה המוזיקה שלו נובעת‬
   ‫מליבו‪ ,‬ודמעות זרמו על לחייו‪ .‬וככל שחשב יותר כך‬

                                 ‫נעשה כינורו עצוב יותר‪.‬‬

‫אני מניח שזיהיתם כבר בשורה הראשונה שזהו חשבון החיים‬
‫מול המוות של יעקוב איבנוב‪ ,‬המכונה ברונזה‪ ,‬הגיבור של‬

            ‫סיפורו המופלא של צ'כוב‪ ,‬״כינורו של רוטשילד״‪.‬‬
‫ואם אתם אומרים שיעקוב הגיע למסקנה עגומה זו מפני שהיה‬
‫איש גס רוח‪ ,‬קמצן וזעפן‪ ,‬הנה עוד שיעור באריתמטיקה של‬
‫החיים‪ ,‬והפעם מאת אחד מגדולי הרוח האנושית‪ ,‬יוהן וולפגנג‬
‫פון גתה‪" .‬השיעור" הזה מצוטט באחד הספרים העתיקים‬
‫בספרייתי‪ Conversations with Goethe ,‬מאת המשורר יוהן‬
   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50