Page 62 - Step and repeat document 1
P. 62

‫‪ | 62‬חיים שפירא‬

‫בואו נעבור על החרטות אחת לאחת‪ .‬אני ארשום את ההערות‬
‫שלי ואתם תוסיפו — מותר בתוך הספר — את ההערות שלכם‪.‬‬

           ‫‪ .5‬הלוואי שהייתי מרשה לעצמי לשמוח יותר‪.‬‬

‫ברוני ואר כותבת כי חרטה זו נפוצה באופן מפתיע‪ .‬לדעתה‪,‬‬
‫אנשים רבים לא הבינו עד סוף חייהם ששמחה היא עניין של‬

                                                       ‫בחירה‪.‬‬
‫איני בטוח שאני מסכים איתה‪ .‬נראה לי שהיכולת לשמוח‬
‫נקבעת לא מעט על ידי הקלפים שחילקו לנו הגנים שלנו וכל מה‬
‫שאנו יכולים לעשות זה לשחק הכי טוב במסגרת היד שקיבלנו‪.‬‬
‫מרק מנסון מסביר בספרו בעל הכותרת הנפלאה ‪The Subtle‬‬
‫‪ ,Art of Not Giving a F*ck‬שהרצון להיות כל הזמן שמח‬
‫ולהרגיש רגשות חיוביים עלול לגרום לחוויה שלילית מאוד‪.‬‬
‫לקום כל בוקר עם חיוך — לרבים זו משימה בלתי אפשרית וגם‬
‫מיותרת‪ .‬אין אדם אשר ליבו אינו כבד עליו לפעמים‪ .‬רגשות‬
‫הנקראים שלא בצדק שליליים‪ ,‬כמו עצבות למשל‪ ,‬מעשירים‬

                      ‫מאוד את קשת הצבעים של נפש האדם‪.‬‬
‫ִא ָיה החמור‪ ,‬הפילוסוף האמיתי של יער ת"ק הפרסאות‪ ,‬לא‬
‫מתעורר עם חיוך‪ ,‬לא קופץ באוויר מרוב שמחה וגם לא בטוח‬
‫כלל שמחר לא תהיה רעידת אדמה‪ ...‬למרות זאת הוא חי חיים‬
‫טובים ומספקים בפינה העגמומית ביותר של היער‪ ,‬שאותה‪,‬‬

                                     ‫אגב‪ ,‬הוא אוהב עד מאוד‪.‬‬
‫אני כן מסכים עם ברוני שלהכניס לחיים מעט קלילות‪,‬‬
‫להפסיק לפחד משינויים ולהיתקע בנוחות של שגרת החיים‬
‫המוכרים — ובעיקר לא לפחד לעשות שטויות‪ ,‬זה רעיון‬
‫מעולה‪ .‬איך אמר פעם איש חכם? — לא לעשות שטויות בחיים‬
   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67