Page 124 - 28222
P. 124
124לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|
את הפה .מצטער .אני יודע שזה לא נעים .אבל זאת הדרך היחידה
להגן על מר רת'רפורד".
ספרנסקי רכן מעל מפה מפורטת וחשב על חניה ואספקת ציוד
לפרויקט הבא שלו ,כשהטלפון המאובטח צילצל.
"שני דברים ",אמר הקול מעבר לקו" .קודם כול ,הצוות מצא את
האיש שלך .אזוק באזיקים של עצמו ,ב ָמקום שבו היה אמור למסור
את הנווד .אז הוא כבר לא ברשימת מקבלי השכר ,כפי שביקשת".
ספרנסקי לא ענה.
"דבר שני ,איתרנו את רת'רפורד".
"איפה?" שאל ספרנסקי.
"בבניין שלו".
"לעזאזל .אם הוא יסתגר שוב ,הוא עלול להישאר שם שבועות".
"לא .הוא יוצא אחר הצהריים .חוזר לשדה התעופה .במכונית שלו.
כי הוא לוקח איתו משהו".
"זה הגיע מהשוער?"
"בהחלט .הטמבל האומלל חושב שהוא עוזר לשמור על ביטחונו
של רת'רפורד".
"איפה הנווד?"
"לא ידוע".
"איפה המכונית של רת'רפורד?"
"בחניה של הבניין .אנחנו יודעים מה הדגם ומספר הרישוי".
"אני מכיר את החניה של הבניין הזה .היא תת־קרקעית .סגורה .זה
לא מוצא חן בעיני".
"מארב?"
"זה מה שחשבתי".
"זה גם היה הרעיון שלי".
"תגיד לצוות להיות זהיר במיוחד .אנחנו לא יכולים להרשות
לעצמנו עוד מופע ציבורי".
*
