Page 119 - 28222
P. 119

‫הזקיף | ‪119‬‬

                             ‫"משנים את הקוד לעיתים קרובות?"‬
 ‫"לא‪ ".‬רת'רפורד גילגל עיניים‪" .‬הוא ‪ 1234‬מאז שעברתי לכאן‪".‬‬

                                             ‫"מה מבנה החניה?"‬
‫"יורדים בכבש שמתעקל שמאלה‪ .‬אמורים לצפור‪ ,‬אבל אף אחד‬
‫לא עושה את זה‪ .‬החלל המרכזי הוא מלבן‪ .‬בין כל שלוש מכוניות יש‬

           ‫עמוד‪ .‬מרווח בין מכונית למכונית‪ ,‬ושורה כפולה במרכז‪".‬‬
                                                     ‫"מצלמות?"‬

‫רת'רפורד חשב רגע‪" .‬כן‪ .‬לאורך התקרה מותקנים מין חצאי‬
                            ‫כדורים כאלה‪ .‬אני לא יודע כמה בדיוק‪".‬‬
                           ‫"יש גישה להולכי רגל לתוך הבניין?"‬

‫"כן‪ .‬יש דלת בקיר המרוחק של החניה‪ .‬היא מובילה למדרגות אל‬
‫הלובי‪ .‬צריך את ה ַשלט כדי לפתוח אותה‪ ,‬או הקלדה של הקוד בלוח‬

                                                              ‫נוסף‪".‬‬
‫"יופי‪ .‬נסתכן בסיבוב אחד‪ ,‬ואז אני רוצה שתיסע לחזית הבניין‬

        ‫ותעצור ב ָמקום שרואים ממנו בבירור את הכניסה הראשית‪".‬‬
‫רת'רפורד חלף באיטיות ליד פתח החניה ואז חתך דרך סמטה‪,‬‬
‫תימרן בין כמה פחי אשפה והעלה את המכונית על המדרכה הצופה‬
‫באלכסון על הדיינר‪ .‬הוא השאיר את המנוע דולק‪ ,‬מוכן לנסיעה‪.‬‬
‫ריצ'ר סרק את הרחוב מולם בשיטתיות‪ ,‬מטיל רשת דמיונית‬
‫על חלונות הראווה והמדרכות‪ .‬אף אחד לא שוטט שם‪ .‬אף אחד‬
‫לא המתין במכונית חונה‪ .‬אף מכונית לא חלפה על פניהם יותר‬
‫מפעם אחת‪ .‬אף עובר אורח לא נראה בחוץ‪ .‬רת'רפורד שלף את‬
‫הסלולרי החדש מהקופסה‪ .‬ריצ'ר חזר על הסריקה‪ ,‬הפעם במבט‬
‫מופנה לאחור‪ .‬רת'רפורד עמל על פיסת פלסטיק‪ ,‬ניתק ממנה‬
‫חלק שהיה בו צ'יפ מוזהב קטן‪ .‬הוא הכניס אותו לחריץ באחורי‬
‫הטלפון‪ .‬אחר כך החליק את הסוללה למקומה מעליו‪ ,‬ולחץ על‬
‫כפתור ההפעלה‪ .‬ריצ'ר סרק שוב את החזית‪ .‬איש לא נראה‪ .‬הטלפון‬
‫נדלק בנעימה אלקטרונית קצרצרה‪ .‬ריצ'ר סרק שוב מאחור‪ .‬איש‬

                                                           ‫לא נראה‪.‬‬
‫"הסוללה קצת טעונה‪ ",‬אמר רת'רפורד והעביר לריצ'ר את‬
   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124