Page 121 - 28222

‫‪12‬‬

‫הסמס של רת'רפורד הגיע כעבור חמש דקות‪ .‬הוא כלל שתי מילים‪.‬‬
‫בפנים‪ .‬בטוח‪ .‬ריצ'ר קרא אותו‪ ,‬המתין עוד חמש דקות‪ ,‬ואז לקח‬
‫מהמושב האחורי את השקית מתחנת הרענון למשאיות‪ ,‬יצא מהמכונית‬

‫והתקדם לעבר הלובי בבניין של רת'רפורד‪.‬‬
‫דלפק השוער בלט מהקיר הצדדי‪ ,‬מול המעליות‪ ,‬במרחק שווה‬
‫מהכניסה ומהדלת שריצ'ר הניח שמובילה למדרגות לחניה‪ .‬היו לו‬
‫דפנות מעץ מהגוני‪ ,‬שתאם את חיפוי הקירות‪ .‬המשטח‪ ,‬עשוי שיש‬
‫משורג ורידים ירוקים‪ ,‬היה תואם לרצפה‪ .‬עד כמה שריצ'ר היה יכול‬
‫לראות‪ .‬לפחות שמונים אחוז ממנו היו מכוסים‪ .‬קלסרים מלאים‬
‫מדריכים ונהלים ותקנות‪ .‬מסך מחשב‪ .‬טלפון חמור סבר עם כל מיני‬
‫מקשים ומסכים‪ .‬וטלפון סלולרי עם מסך רחב‪ .‬החלל מאחורי הדלפק‬
‫היה ודאי רגיל בגודלו‪ ,‬אבל נדמה שהשוער ממלא אותו כליל‪ .‬הוא‬
‫נראה בסוף שנות העשרים לחייו‪ ,‬ראש מגולח‪ ,‬פנים בצקיות‪ ,‬עיניים‬
‫קטנות ומבנה גוף כבד‪ .‬כבד מאוד‪ .‬מסוג הטיפוסים שהצליחו יפה‬
‫בנבחרת הפוטבול בתיכון‪ ,‬חשב ריצ'ר‪ ,‬אבל מאז חייהם הידרדרו‬

‫בהתמדה‪.‬‬
‫"אפשר לעזור?" שאל האיש‪.‬‬
‫השנים שריצ'ר בילה במשטרה הצבאית לימדו אותו‪ ,‬שרוב‬
‫החקירות מתיישרות עם ההסתברות‪ .‬אישה מתגלה מתה‪ ,‬זה בדרך‬
‫כלל הבעל שהרג אותה‪ .‬משהו נעלם מחנות‪ ,‬זה בדרך כלל המחסנאי‬
‫שגנב אותו‪ .‬מישהו חולק סודות‪ ,‬זה בדרך כלל תמורת כסף‪ .‬אלא אם‬
‫כן מדובר בסחיטה‪ ,‬שהיא פחות שכיחה‪ .‬או שרימו אותו‪ .‬או שהוא‬
‫פועל מתוך עיקרון‪ ,‬אבל אלו המקרים הכי נדירים‪.‬‬