Page 116 - 28222
P. 116

‫‪ 116‬לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|‬

‫"המכונית הזאת יכולה להישאר ברחוב‪ ",‬אמר ריצ'ר‪" .‬יש לך‬
                                                ‫מסקינטייפ בדירה?"‬

                                   ‫"למה שיהיה לי מסקינטייפ?"‬
                                             ‫"יש לך סכין חדה?"‬

‫"יש לי כמה סכיני מטבח‪ .‬אבל לא נורא חדות‪ .‬אני לא איזה שף‬
                                                     ‫או משהו כזה‪".‬‬

                                ‫"יש חנות קרובה לחומרי בניין?"‬
‫"אני לא בטוח‪ .‬אבל בתחנת הִרענון למשאיות ליד הכביש המהיר‬

                                              ‫מוכרים דברים כאלה‪".‬‬

‫תחנת הרענון למשאיות לא הייתה הגדולה ביותר שריצ'ר ראה מימיו‪,‬‬
‫אבל קרוב לזה‪ .‬יותר כפר קטן מאשר תחנת דלק גדולה‪ .‬היו בה‬
‫פיצריות ומזללות המבורגרים ודוכני עוף מטוגן‪ .‬שני מוטלים‪ .‬בית‬
‫קפה‪ .‬אפילו חנות מזכרות‪ .‬החצר המקורה עם משאבות הדלק הייתה‬
‫כמעט בגודל מגרש פוטבול‪ ,‬ובכל זאת נראתה כמו תוספת של הרגע‬
‫האחרון‪ .‬המשאבות חולקו לשתי קבוצות‪ .‬ארבע סוללות בגודל רגיל‬
‫שמיועדות למכוניות וג'יפים‪ .‬ושש סוללות של משאבות גדולות‪,‬‬
‫רחבות יותר‪ ,‬ניצבות במרווחים גדולים יותר‪ ,‬שמיועדות למשאיות‬

                                                    ‫ולנגררים שלהן‪.‬‬
‫הם השאירו את המכונית ליד אחת המשאבות הרגילות ונכנסו‬
‫למבנה הראשי‪ .‬נדרש לרת'רפורד רגע כדי להתמצא‪ ,‬ואז הוא הוביל‬
‫את ריצ'ר לארון מלא סכינים‪ .‬ריצ'ר בחר שניים‪ .‬אחד גדול ואחד קטן‪.‬‬
‫את הגדול הוא לא חיבב במיוחד בגלל הפלדה העמומה והזולה שלו‪,‬‬
‫אבל לקח אותו בכל מקרה כי חשב שהוא מפחיד‪ ,‬ויש בזה תועלת‪.‬‬
‫הקטן יותר היה הרבה יותר מספק‪ .‬הלהב שלו התקפל כך שהוא התאים‬
‫בקלות לכיס‪ .‬היה לו חוד מצוין‪ ,‬ומנגנון שאיפשר לו להיפתח בתנועה‬
‫של מפרק כף היד‪ .‬ריצ'ר שילם על הסכינים במזומן‪ ,‬ואחר כך הוסיף‬
‫לסל שלו שני גלילי מקסינטייפ וגם תרסיס פלפל‪ ,‬בשביל רת'רפורד‪.‬‬
‫הוא התקדם בחזרה לקופה כשהבחין במחלקת ההלבשה‪ .‬סוג של‪ .‬הוא‬
‫חיטט בה עד ששלף זוג מכנסי חאקי וחולצה ירוקה בהירה שחשב‬
   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120   121