Page 299 - PIN-V2
P. 299
ההלכה שבתורה | תורת גילה 281
ת שפרמסבר
פרשת מסעי
הלכות איסור יציאה מהארץ
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען .והורשתם
את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו
ואת כל במותם תשמידו .והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם וכו' .והורשתם את
הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה .והתנחלתם את הארץ בגורל
למשפחתיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו אל אשר יצא לו שמה
הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו (לג.נא-נד)
בפרשתנו מבוארת מצות ישוב ארץ ישראל ,לגור ולהיות בה.
ונבאר בהרחבה את איסור היציאה מארץ ישראל לחו"ל ,ואת צדדי ההיתר שבאיסור זה:
יום ראשון
-גדר איסור יציאה לחו"ל מארץ ישראל
אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם( .הרמב"ם בהלכות מלכים פ"ה ה"ט)
-היתר לצאת לחו"ל ללמוד תורה ,לישא אשה ,להציל מן העכו"ם ולסחורה
אם יוצא לחו"ל לצורך ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו''ם – מותר ,ויחזור
לארץ .וכן יוצא הוא לסחורה.
אבל לשכון בחוצה לארץ אסור ,אלא אם כן חזק שם הרעב עד שנעשה שוה דינר חטין בשני
דינרין .במה דברים אמורים כשהיו המעות מצויות והפרות ביקר .אבל אם הפרות בזול ולא
ימצא מעות ולא במה ישתכר ואבדה פרוטה מן הכיס -יצא לכל מקום שימצא בו רוח.
ואע"פ שמותר לצאת אינה מדת חסידות שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו ומפני צרה
גדולה יצאו ונתחיבו כליה למקום( .רמב"ם בהלכות מלכים פ"ה ה"ט ,ומקורו מהגמ' כתובות (קיא ).ההוא
גברא דנפלה ליה יבמה בי חוזאה אתא לקמיה דרבי חנינא א''ל מהו למיחת וליבמה אמר ליה אחיו נשא עכו''ם ומת
ברוך המקום שהרגו והוא ירד אחריו)
יום שני
-אם יוצא לחו"ל על דעת לחזור לארץ ישראל
נחלקו הפוסקים אם יוצא לחו"ל על דעת לחזור לארץ ישראל – י"א שאסור (שו"ת חתם
סופר יו"ד רלד ,דהטעם משום קדושת השכינה השוכנת בארץ ישראל וכ"כ במור וקציעה או"ח סי' שו ופאת השלחן
סי' ג ס"ק כב ועיין בחזו"א שביעית סי' ג ס"ק י"ט)
