Page 86 - PIN-V2
P. 86
ההלכה שבתורה | תורת גילה 68
םינופרמבוב פרמכרקםרורוינפ
הכריע בזה :להורות למעשה במינקת שהפסיקה להניק ,והיא בתוך כ"ד חודש ללידתה,
שאם האשה בריאה ,ומרגישה בעצמה שיכולה להתענות ולהשלים השלש צומות שהם ימי
תענית ציבור – תתענה ,וה"ה לתענית אסתר.
אבל אם מרגישה חולשה ומצטערת בתעניתה -יש להורות להתיר לה לאכול( .חזו"ע ארבע
תעניות עמ' סג בהערה)
-זהירות המעוברת שלא לדרוך על ציפורניים
המעוברת תזהר מאוד שלא תעבור ממקום שיש צפרניים שנגזזו שמא תפיל ולדה ח"ו.
ולכן מי שקוצץ את צפורניו צריך לשורפם או לקוברם או לזורקם לבית הכסא .אבל לא
יזרקם סתם בבית שמא תעבור עליהם אשה מעוברת.
ואם הצפרניים נפלו ואי אפשר להגביהם תכבד את המקום ותזיזם ממקומם ושוב אינם
מזיקין .ויש המצריכים להוציאם מחוץ לחדר( .בן איש חי לך לך אות י"ד)
יום שני
-מלוה מלכה סגולה ללידה קלה
סגולה לנשים מעוברות שלא יתקשו בלידתן שיאכלו בכל מוצ"ש סעודת מלוה מלכה( .כף
החיים סימן ש' סק"ד)
-אתרוג – סגולה ללידה קלה
יש נוהגים לעשות מרקחת מהאתרוג שבירכו עליו בסוכות ומעלים אותו על השולחן בליל
ט"ו בשבט יחד עם שאר פירות ,וזו סגולה לאשה מעוברת שתלד בנקל ,וגם ליתן ממנו
למקשה לילד שהיא סגולה שתלד ברווח ולא בצער שיצא הולד בר קיימא לחיים טובים.
(סוכת ציון פ"ה הל' ל')
ומי שאשתו מעוברת בסוף חג הסוכות ,יתן דעתו ליקח אתרוג וליתן בידי אשתו שתיטול
הפיטם של האתרוג [והטעם דאיכא מ"ד דעץ הדעת שאכל אדן הראשון אתרוג היה] ,ונותנים
מעות לעניים שהקב"ה יציל אותה ואת עוברה ממוות.
ואומרת האשה כך" :רבונו של עולם בשביל חוה שהיא אכלה מעץ הדעת ,גרם אותו חטא
מיתה בעולם ,ואם הייתי באותו זמן ,לא הייתי אוכלת ,ולא הייתי נהנית ממנו ,כמו שלא
רציתי לפסול אתרוג זה בשבעת ימי החג שעברו ,והיום שפסלתי אין בו מצווה .וכשם שיש
לי הנאה בפיטם זה ,כך הייתי נהנית לראות עץ הדעת שאמר הקב"ה לאדם וחוה לא תאכל
ממנו ,ולא הייתי עוברת את ציוויו .ותקבל ברצון את תפילתי ואת תחינתי שלא אמות מלידה
זו ,ותושיעני ללדת בנחת ובלי צער ,ולא יהיה לי ולא לוולדי שום נזק ,כי אתה האל המושיע".
(ספר חיים וברכה אות רכ"ב בשם ספר נזיר שמשון)
ונכון שלא לעשות כן ביום הושענא רבה עצמו אלא במוצאי שמחת התורה( .הגרב"צ מוצפי
בסוכת ציון פ"ה הלכה ל')
