Page 95 - PIN-V2
P. 95

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה ‪77‬‬

                                                            ‫ת שפרות ת‬

                                                              ‫‪ -‬כשיש לידו כלי עם לכלוך‬
     ‫השוכב בבית חולים‪ ,‬ויש בחדר כלי עם מי רגלים ולכלוך – יכסה את הכלי באיזה מכסה‬
     ‫מלמעלה‪ ,‬ואז יוכל להתפלל ולקרוא קריאת שמע‪ .‬והוא שלא יהיה ריח רע נודף מהכלי‪( .‬ילקו"י‬

                                                                       ‫הלכות פסד"ז‪ ,‬עמוד תרצב‪ ,‬סימן עו הערה יז)‬

                                                                                                                                                    ‫יום שבת‬

                                                              ‫‪ -‬פח אשפה הנמצא ברחוב‬
     ‫פח אשפה הנמצא ברחובות‪ ,‬בימי הקיץ שיש בו ריח רע ‪ -‬אין לו לברך או ללמוד קרוב‬

                                                                                    ‫אליו‪.‬‬
     ‫אך בימי החורף‪ ,‬או בזמן שאין נודף ממנו ריח רע‪ ,‬פחי האשפה המצויים כיום [שלא נבלעה‬
     ‫בו הפסולת] – אם אין יוצא ממנו ריח רע‪ ,‬מותר לקרות כנגדו‪ .‬אולם יש המחמירים בזה בכל‬

                                                                                    ‫אופן‪.‬‬
     ‫ולכן טוב שיעקור לצד השני של הדרך‪ ,‬באופן שפח האשפה לא יהיה כנגדו בשעה שמברך‬

                                                    ‫או מתפלל בדרך‪( .‬ילקו"י פסד"ז עמוד תרצג)‬

                         ‫‪ -‬לימוד או ברכה כנגד מי נטילת ידים של שחרית או מים אחרונים‬
     ‫מותר ללמוד תורה או לברך כנגד מי נטילת ידים של שחרית‪ .‬וממידת חסידות להחמיר‬

         ‫בזה‪ .‬ואם שפך עליהם רביעית מים – אפילו מידת חסידות אין בזה‪ ,‬ואין צריך להחמיר‪.‬‬
     ‫ומעיקר הדין מותר לברך ברכת המזון בעת שהכלי שנטלו לתוכו מים אחרונים מונח לפניו‪,‬‬
     ‫אך ממידת חסידות להסיר את הצלחת עם המים האחרונים שבתוכה מהשלחן בעת ברכת‬

                                            ‫המזון‪( .‬ילקו"י הלכות פסד"ז עמוד תרצד סימן עו הערה יט)‬

                                                                                                                                             ‫תוספת הלכתית‬

                                     ‫‪ -‬חובת היות גוף נקי בשעה שמזכיר דברים שבקדושה‬
     ‫יזהר כל אדם לקנח עצמו היטב בנייר לאחר עשיית צרכיו‪ ,‬ואחר שקינח עצמו בנייר ירחץ‬
     ‫במים‪ ,‬כדי שיהיה כל גופו נקי וטהור בשעה שמזכיר דברים שבקדושה‪ .‬וכן נאמר‪ :‬כל עצמותי‬

                                                                      ‫תאמרנה ה' מי כמוך‪.‬‬
     ‫ומכל מקום מותר לחנך תינוקות לברך ולומר פסוקים ודברי תורה‪ ,‬אפילו אם ידוע שאינם‬
     ‫יודעים לקנח עצמם יפה‪ ,‬שמשום מצות חינוך התירו‪( .‬ילקו"י הלכות פסוקי דזמרה‪ ,‬עמוד תרצד סי'‬

                                                                                                      ‫עו הערה כ')‬

                                                                       ‫‪ -‬חולה עם קטטר‬
     ‫חולה שנזקק לקטטר‪ ,‬שדרכו נוטפים מי רגליו לתוך שקית או כלי זכוכית‪ ,‬מותר לו לקרוא‬
     ‫קריאת שמע ולהתפלל ולברך‪ ,‬וכן ללבוש טלית ותפילין ולהתפלל עמהם‪ ,‬ובלבד שיהיו בגדיו‬

                              ‫העליונים נקיים‪ ,‬ולא יהיה שם ריח רע כלל‪( .‬ילקו"י פסד"ז עמ' תרצט)‬
   90   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100