Page 92 - PIN-V2
P. 92
ההלכה שבתורה | תורת גילה 74
מקוהרם תורריפתרים
פרשת וארא
מקום הראוי לתפילה
ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרוש את כפי אל ה' (ט.כט)
פירש רש"י – "כצאתי את העיר" -מן העיר ,אבל בתוך העיר לא התפלל ,לפי שהיתה מלאה גלולים.
מבואר בפרשתנו ,כיצד משה טרח לילך להתפלל במקום בו יוכלו להתקבל תפילותיו ,ואף
משה רבינו לולי היה מתפלל במקום שאינו ראוי לתפילה ,לא היו מתקבלות תפילותיו ,ולכן
טרח לצאת מהעיר בה היו גלולי עבודה זרה המעכבים את התפילה ,ורק מחוץ לעיר התפלל
לפני ה' ,ושם נתקבלו תפילותיו.
ונבאר דינים שונים בעניין מקום הראוי לתפילה:
יום ראשון
-עדיפות להתפלל למען קבלת התפילות
ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הצבור ,שהרי כבר אמרו חז"ל (ברכות ח - ).אין
תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת .והטעם ,מפני שאין הקב"ה מואס בתפלת
הצבור ,ואפילו היה בהם חוטאים לא ימנע מלהתפלל עמהם .ואפילו אם יש לו עשרה בביתו,
ישתדל להתפלל בבהכ"נ.
ואם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפללו הצבור והוא מתפלל ביחיד – אעפ"כ יתפלל בבית
הכנסת ,מפני שהוא מקום קבוע לקדושה ותפלתו מתקבלת שם יותר[ .אא"כ הוא ת"ח ויש
חשש חילול ה' כשיבוא אחר התפלה בבהכ"נ -עדיף שיתפלל בביתו]( .שו"ע או"ח סי' צ' סעי' ט'
ומשנ"ב ס"ק כ"ח-ל"ג)
-קביעות מקום לתפילתו
כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו ,ומעלה גדולה יש בדבר ,שזוכה שתפלתו
מתקבלת יותר .ולכן נכון שיקבע לעצמו בית כנסת קבוע שבו יתפלל בקביעות ,וגם לקבוע
מקום בבית הכנסת עצמו ,שאז תפלתו מתקבלת יותר ,ואלהי אברהם בעזרו וכו'( .ילקו"י סימן
צ הערה כז ,תפלה כרך א' ,עמוד קפט)
-מתי הוא עיקר הקביעות
עיקר קביעות מקום לתפלה היינו לתפלת שמונה עשרה .ודין זה של קביעות מקום
לתפלה ,הוא בין בתלמיד חכם ובין בשאר בני אדם.
ואין לשנות את מקומו אלא לצורך מצוה ,או מפני שיושבים בסביבתו אנשים המטרידים
אותו בתפלתו.
[וראוי לכל תלמיד חכם לקבוע מקום גם לתורתו ,ושלא ישנה את מקומו מחדר לחדר או אפילו ממקום
למקום באותו חדר ,וכן שלא ישנה את סדר לימודו בענינים הרבה ליום ,ואפילו בענין אחד לא ישנה מדפוס
לדפוס]( .ילקו"י שם עמ' קצג)
