Page 93 - PIN-V2
P. 93

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה ‪75‬‬

                                                            ‫ת שפרות ת‬

                                                                                                                                                     ‫יום שני‬

                                           ‫‪ -‬קביעות מקום לתפילתו אף בביתו וגם לנשים‬
              ‫אף אם נאנס ומתפלל בביתו‪ ,‬יקבע מקום מיוחד לתפלתו באחת מפינות הבית‪.‬‬
     ‫וגם הנשים טוב שיקבעו מקום קבוע לתפלתם בבית‪ ,‬ולא יתפללו פעם אחת במקום זה‬

                                                ‫ופעם אחרת במקום אחר‪( .‬ילקו"י שם עמ' קצה)‬
                                                                ‫‪ -‬סמוך למקומו כמקומו‬

     ‫תוך ד' אמות למקומו נחשב כמקומו הקבוע‪ .‬והיינו תוך ‪ 1.92‬מטר‪ .‬ולהחזון איש הוא ‪2.30‬‬
     ‫מטר‪ .‬ועל כן אם אורח התיישב במקומו הקבוע‪ ,‬לא יתקוטט עמו חלילה‪ ,‬אלא ישתדל לשבת‬
     ‫בסמוך למקומו אם אפשר‪ .‬וגם אם יצטרך לשבת בריחוק מקום‪ ,‬לא יתקוטט בעבור זה‪.‬‬

                                                                                            ‫(ילקו"י שם עמוד קצז)‬

                                                          ‫‪ -‬עדיפות לתפילה בסמוך לקיר‬
     ‫לכתחילה צריך שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר‪ ,‬כמו שהחציצה פוסלת בקרבן‪ .‬וכן כדי‬
     ‫שלא יתבטל מכוונה בתפלה‪ .‬אבל דבר קבוע כגון ארון ותיבה אינם חוצצים‪ .‬וכל זה בתפלת‬
     ‫שמונה עשרה‪ ,‬אבל בקריאת שמע אין צריך לאומרה סמוך לקיר‪( .‬ילקו"י סימן צ‪ ,‬הערה לז‪ ,‬תפלה‬

                                                                                                 ‫כרך א'‪ ,‬עמוד רח)‬

     ‫וכל זה אינו אלא למצוה מן המובחר‪ ,‬ולכן אם אינו יכול להתפלל כנגד קיר מחמת דוחק‬
     ‫המקום‪ ,‬כגון שמתפללים בעשרה בחדר קטן‪ ,‬ודאי שלא ימנע עצמו מלהתפלל עמהם‬
     ‫ויחפש מנין אחר‪ ,‬אלא יעצום עיניו ויתפלל אפילו באמצע החדר וכדומה‪ ,‬או שיתן עיניו‬
     ‫בסידור‪ ,‬כדי שלא יתבטל מהכוונה בתפלה על ידי הדבר החוצץ בינו לבין הקיר‪( .‬ילקו"י סימן צ‪,‬‬

                                                                                 ‫הערה לח‪ ,‬תפלה כרך א'‪ ,‬עמוד רט)‬

                                                                                                                                                  ‫יום שלישי‬

                                           ‫להיזהר מצואה בעת שמברך‬

                                                  ‫‪ -‬איסור הרהור בדברי תורה בבית הכסא‬
     ‫נאמר בתורה‪" :‬והיה מחניך קדוש"‪ .‬לפיכך‪ ,‬אסור להרהר בדברי תורה בבית הכסא‪ ,‬וכל שכן‬
     ‫שאסור לומר שם דברים שבקדושה‪ ,‬ואפילו בלשון לעז‪[ .‬ובלאו הכי אף בדברים בטלים יש‬
     ‫להמנע מלדבר בבית הכסא]‪ .‬ולכן בהיותו בבית הכסא טוב שיהרהר בעסקיו ובחשבונותיו‪,‬‬
     ‫שלא יבא לידי הרהור בדברי תורה‪[ ,‬או ח"ו בדברי עבירה]‪( .‬ילקו"י הלכות פסד"ז‪ ,‬עמ' תרעו‪ ,‬סי' עו‬

                                                                                                        ‫הערה א')‬

                                            ‫‪ -‬איסור אמירת דבר שבקדושה בסמוך לצואה‬
     ‫אסור לקרוא קריאת שמע ולברך או ללמוד תורה כנגד צואת אדם‪ ,‬משום שנאמר והיה‬

                                             ‫מחניך קדוש‪ .‬ואפילו הרהור בדברי תורה אסור‪.‬‬
     ‫ואם עבר וקרא שם קריאת שמע ובירך – לא יצא‪ .‬וחייב לחזור לקרוא קריאת שמע ולברך‪.‬‬

                                                                    ‫(ילקו"י הלכות פסד"ז‪ ,‬עמוד תרפ‪ ,‬סי' עו הערה ז)‬

                                                     ‫‪ -‬עשיית מצוות במקומות המטונפים‬
     ‫יש אומרים שאסור לעשות מצוה בלא ברכה‪ ,‬במקומות המטונפים‪ ,‬וכגון ליטול לולב או‬
     ‫לתקוע בשופר‪ ,‬או לכבד את אביו ואמו ורבו‪ ,‬וכל כיוצא בזה‪ .‬ויש אומרים שבשעת הדחק‪,‬‬
     ‫כגון מי שנמצא בבית האסורים‪ ,‬והמקום מטונף‪ ,‬מותר לעשות שם מצוה בלא ברכה‪ ,‬ליטול‬

                         ‫לולב או לתקוע בשופר וכיוצא‪( .‬ילקו"י הל' פסד"ז‪ ,‬עמ' תרפא‪ ,‬סי' עו הערה ח')‬
   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97   98