Page 97 - 26114מ
P. 97
בת שבע סלון כלות אשדוד
סוף .גם שחשבה עליו לפני ,עכשיו היא מרגישה שלא תחזיק את הלב,
אין ,הוא רץ לה קדימה .זה מפחיד אותה .רק זה חסר לה ,היא לא רוצה
עכשיו גבר ,עד שהתרגלה קצת בלי איציק .אבל מה תעשה שהלב
דוהר לה ,כאילו היא מתחילה.
בת שבע מקבלת צלחת מעוגלת קטנה ,ועליה ריבוע דחוס של
מאפה עטוף בזיגוג ירקרק" .תטעמי ,תטעמי ",שלום דוחק בה ובוצע
לעצמו חתיכה קטנה מצלחתו .בת שבע רואה את מפתח שפתיו ,את
לשונו המלקקת את הפירור שנשר על כף ידו ,את זקנו הנע בדברו ,את
עיניו החומות המתבוננות בה ישר ,בלי לדפוק על הדלת .היא משפילה
מבטה ,נועצת מזלג בפינת הריבוע ,בוצעת משולש ורואה את קירות
המאפה מסומנים כשכבות גיאולוגיות ,מלאכת מחשבת ממש .היא לא
נזהרת ,מכניסה לפה ,מגלגלת על לשונה ונכבשת בטעמה של העוגה.
היא אוכלת לאט ,חתיכה אחר חתיכה ,מכניסה לפה בשתיקה מוחלטת,
לוגמת מהתה כדי להתרענן לקראת חתיכה נוספת .כשמסיימת ,היא
מיישירה מבט לשלום ואומרת" ,אף פעם לא ידעתי שאפשר ככה
לעשות עם אוכל .כזה באהבה ".ודמעה קטנה עומדת לה בקצה העין.
רננה מראה לבת שבע את הצג" .תעני ",אומרת בת שבע ושומעת
אותה עונה.
"בסדר .טוב .כן ,מחר בשמונה אני צריכה להתייצב .מהבית?
אז תחכה לי למטה ,אני ארד אליך ".וסוגרת" .הוא ייקח אותי מחר
ללשכת הגיוס .לא אמרתי לו שסיכמתי לנסוע עם כולם".
"בטח רוצה להרגיש אותך עוד קצת ילדה לפני המדים של הצבא.
97
