Page 98 - 26114מ
P. 98

‫יהודית איתן‬

‫תני לו הוא ייקח אותך‪ ",‬אומרת בת שבע ומכניסה את בלילת עוגת‬
‫השוקולד לתוך התנור‪" .‬אם לא תגמרו היום‪ ,‬מחר בבוקר נשים‬
‫בפלסטיק בשביל הצבא‪ .‬תגידי‪ ,‬מה זה שמונה מאתיים‪ ,‬למה שואלים‬

                                         ‫ואני לא יודעת‪ .‬זה מסוכן?"‬
‫"זה יחידת מודיעין‪ .‬מי שטוב בערבית לוקחים אותו‪ .‬נו‪ ,‬מודיעין‪,‬‬
‫אמא‪ ,‬מה את מסתכלת עלי ככה‪ ,‬כאילו אני הולכת לקרבי‪ ,‬זה לא‬

                                                      ‫קרבי‪ ,‬תירגעי‪".‬‬
                        ‫"אז למה עושים לי אוהו כשאני אומרת?"‬
‫"כי זה נחשב למקום טוב‪ .‬אחר כך אפשר להמשיך לעבוד‬

                                         ‫במחשבים‪ ,‬לעבוד בהייטק‪".‬‬
‫"רנני‪ ,‬אל תשכחי‪ ,‬אני צריכה אותך בסלון‪ ,‬למה יש לך עין‪ ,‬אמרתי‬

                                                                ‫לך‪".‬‬
‫"טוב‪ ,‬אמא‪ ,‬יש עוד זמן‪ .‬איזה יפה יצא בתל אביב‪ ,‬בא לי לגור שם‪.‬‬
‫ירדנה שלחה לי תמונה מהוויטרינה‪ ,‬עשיתם ממש יפה‪ ,‬ממש‪ ".‬היא‬
‫מתקרבת לבת שבע‪ ,‬מחבקת אותה‪ ,‬אומרת‪" ,‬אמא‪ ,‬אני אוהבת אותך‬

                                                        ‫הכי בעולם‪".‬‬
‫הפעם בת שבע לא מתנערת מהר‪ ,‬לא אומרת יאללה־יאללה כמו‬
‫תמיד‪ .‬היא משתהה‪ ,‬נשארת בחיבוק‪ ,‬מלטפת את שערה של רננה‪,‬‬
‫נושקת לה על קודקודה ומצליחה לומר את מילות החסד שכל כך‬

          ‫התקשתה להגותן בעבר‪" .‬גם אני אוהבת אותך‪ ,‬רנני שלי‪".‬‬
‫רננה מרימה את פניה אל האם לרגע‪ ,‬ושוב מתכרבלת בתוך גופה‬

                                                      ‫לסיום החיבוק‪.‬‬

                                ‫‪98‬‬
   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103