Page 318 - KETER TORA

‫פרק ד‬
‫לא הביט אל חמודי תבל‬
‫לא הביט אל חמודי התבל‪ ,‬לא חרד אף לרגעים – להמון המקרים בעולם הזה‪ ,‬כל‬
‫עוני וכל מחסור – לא עצבו מימיו‪ .‬ולפניו תדוץ דאבה‪ ,‬אך אם חסר לנפשו מאומה‬
‫בחפצי שמים – אז געה בבכי‪ ,‬ונפל אור פניו‪ ,‬והודו נהפך למשחית‪...‬‬

‫ותלמודו בידו‬
‫ואשר הוסיף בעמלו בתורה וביראה פי שנים‪ ,‬ואשר הביא תלמודו בידו‪ ,‬בהם שמח‬
‫לבו ויגל כבודו‪ ,‬באספו בחפניו כל מצפוני התורה והיראה‪ ,‬ולהבל ותהו נחשב לו ענין‪,‬‬

‫לאסוף ולכנוס חמודי הזמן‪ ,‬כי אם בטח בה' בכל לבו‪...‬‬

‫שש באמרות התורה‬
‫והגאון נ"ע אך בעוז ה' שמח‪ ,‬ובתורתו מה יגל מאוד‪ ,‬אדם גדול ושמח במצוות‪,‬‬
‫וכמוצא שלל רב – שש על אמרות התורה‪ .‬וכמ"ש [בירושלמי שבת פרק ח' הלכה א']‬
‫רבי אבהו – חמוניה [ראוהו] תלמידי דרבי יוחנן אפוי נהירין [פניו מאירות]‪ .‬אמרין קומי‬
‫רבי יוחנן – אשכח רבי אבהו סימא [אמרו לפני רבי יוחנן ‪ -‬מצא רבי אבהו אוצר] אמר‬
‫להון למה‪ ,‬אמרין ליה אפוי נהירין‪ .‬אמר לון – דלמא אורייתא חדתא שמעתה‪ .‬סליק‬
‫לגביה‪ ,‬אמר ליה – מאי אוריתא חדתא שמעת‪ ,‬אמר ליה – תוספתא עתיקתא‪ ,‬וקרא‬

‫עליו – חכמת אדם תאיר פניו‪.‬‬

‫ובתורת ה' חפצו כל היום‬
‫וברבות הטובה – אשר בכל רגע נתוסף לו בינה יתרה‪ ,‬ורחבה מצותו‪ ,‬כן רב שמחתו‪,‬‬
‫וכן רחבה ונסבה למעלה ראש‪ ,‬כי תאות לבו במצות‪ ,‬וארשת שפתיו בתורה‪ ,‬בל מנע‬
‫סלה‪ .‬והוא אשר שמחת עולם על ראשו‪ ,‬שמחה אשר לא יוסיף עצב עמה‪ ,‬כאשר אחז‬
‫צדיק דרכו – לרוץ דרך מצותיו‪ ,‬ואין לו מכשול‪ ,‬ובתורת ה' חפצו כל היום‪ ,‬אשר היא‬

‫‪318‬‬