Page 263 - 919-מוכן

‫‪262‬‬

‫היומיומית השוטפת‪ ,‬וכך למעשה הוצאות אלה מתקזזות‬
‫בעין בין ההורים‪ .‬העקרונות שעליהם עמדתי לעיל‬
‫מובילים למסקנה כי בכל הנוגע למזונות הילדים בנוגע‬
‫להוצאות אלה‪ ,‬כל הורה יישא בהם בעצמו בזמן שבו‬
‫הילדים שוהים עמו‪ ,‬ולא יהיה צורך בהעברת כספים‬
‫ביניהם‪ .‬בהקשר זה אני רואה את הדברים עין בעין עם‬
‫חברי השופט פוגלמן‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ההוצאות שאינן‬
‫נוגעות לקיום היומיומי מחייבות התייחסות נפרדת‪.‬‬
‫הוצאות אלה מאופיינות בשניים‪ :‬הן אינן תלויות בפעילות‬
‫המשפחתית השוטפת והן גם בנות‪-‬דחייה בדרך כלל‪,‬‬
‫כלומר לאו דווקא צריכות להתבצע באותו יום עצמו‪ .‬מי‬
‫יקנה לילד בגד ומה יהיה טיבו ומחירו? מי יקנה לו מתנה‬
‫עבור יום הולדת של חבר ובאיזה סכום? מה צריך להיות‬
‫התעדוף בין רכישת בגד לבין רכישת ספר? כאשר הילד‬
‫זקוק לנעלי התעמלות חדשות – למי יפנה? לאב? לאם?‬
‫האם עליו לכלכל מעשיו ולשאול למי פנה בפעם‬
‫הקודמת? ביחס למכלול הרחב של הוצאות אלה‪ ,‬כולן‬
‫לגיטימיות באופן עקרוני‪ ,‬קבלת החלטות בלתי מתואמת‬
‫על‪-‬ידי ההורים עלולה להוביל לכך שהילד "ייקרע" בין‬