Page 299 - 919-מוכן

‫‪298‬‬

‫מסוגלת לשאת בו (אם אמנם יתברר‬
‫שכן הוא)‪ .‬פתרון זה נראה לי צודק‪,‬‬
‫כי הוא שומר על מה שנראה לי‬
‫העיקר‪ :‬שענין פרנסתו של הילד לא‬
‫ייהפך לשוט כלפי הילד עצמו‪ ,‬והוא‬
‫גם הולם את מציאות ימינו המחייבת‬
‫לא רק שיווי זכויות האשה אלא גם‬
‫שיווי חובותיה (ע"א ‪ 425/68‬משכיל‬
‫לאיתן‪ ,‬קטין נ' משכיל לאיתן‪ ,‬פ"ד‬

‫כג(‪.))1969( 324-323 ,309 )1‬‬

‫גישה זו זכתה להתייחסות במקרים לא מעטים‬
‫נוספים‪ ,‬חלקם עקיפים וחלקם יותר מפורשים (ראו למשל‪:‬‬
‫ע"א ‪ 386/78‬רבני נ' רבני‪ ,‬פסקה ‪ ;)31.7.1979( 8‬ע"א‬
‫‪ 130/84‬קרונברג נ' קרונברג‪ ,‬פ"ד לט(‪360-359 ,358 )3‬‬
‫(‪ ;)1985‬ע"א ‪ 5265/92‬בן משה נ' בן משה (‬
‫‪ ;)10.2.1994‬בע"מ ‪ 5750/03‬אוחנה נ' אוחנה‪ ,‬פסקה ‪( 5‬‬
‫‪ ;)8.6.2005‬ובע"מ ‪ 1356/08‬פלוני נ' פלונית‪ ,‬פסקאות‬
‫ג‪-‬ד (‪ ;)26.3.2008‬וראו גם יואב מזא"ה "מזונות ילדים ‪-‬‬
‫בין מיתוס למציאות" [עתיד להתפרסם בדין ודברים]‪,‬‬