Page 37 - 919-מוכן
P. 37

‫‪36‬‬

‫לדרישת ה"אמידות" לצורך מתן צדקה אחרת‪ .‬כך‪ ,‬לא‬
‫נדרש כי ההורה יהיה "אמיד גמור" כדי לחייבו במתן‬
‫צדקה לילדיו‪ ,‬ונפסק כי "כל שאינו עני מקרי – אמיד"‬
‫(שם‪ ,‬בעמ' ‪ .)295‬בפועל‪ ,‬הנטייה היא להסתפק בכך‬
‫שההורה אינו עני בעצמו כדי לראותו כחייב במזונות על‬
‫פי דיני צדקה (עניין קאהן‪ ,‬בעמ' ‪ .)531‬אשר ל"נצרכות"‬
‫הילד‪ ,‬נאמר כי בראי ההלכה נדרש כי לא יהיו לילד‬
‫מקורות הכנסה עצמאיים לספק מתוכם את צרכיו שלו‪,‬‬
‫כגון ממון שירש או הכנסה מעבודה‪ .‬ואולם‪ ,‬בכל האמור‬
‫ביישום הדין במדינת ישראל דהיום‪ ,‬הרי שככלל‪ ,‬כל קטין‬
‫– עד גיל ‪ – 18‬הלומד בבית הספר נחשב כמי שאין לו‬
‫מקורות הכנסה משלו הזכאי למזונות מדין צדקה (עניין‬

                        ‫גלבר‪ ,‬בעמ' ‪ ;21‬שאוה‪ ,‬בעמ' ‪.)289‬‬

‫‪ .25‬עתה לשיעורם של מזונות הצדקה‪ .‬ככלל‪ ,‬נועד חיוב‬
‫מן הצדקה להביא את העני למצב שבו היה טרם נהפך‬
‫לעני (משנה תורה‪ ,‬מתנות עניים‪ ,‬פרק ז‪ ,‬הלכה ג)‪.‬‬
‫בהתאמה‪ ,‬גם מזונות ילדים מדין צדקה נועדו להביא את‬
   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42