Page 42 - 919-מוכן

‫‪41‬‬

‫כאמור לעיל‪ ,‬עמדה זו לא נתקבלה בפסיקתנו‬
‫שקבעה חוזר ונשנה כי האב והאם שווים הם לעניין‬

‫מזונות מן הצדקה‪.‬‬

‫‪ .27‬סיכום הנקודה‪ :‬על פי הדין העברי‪ ,‬החיוב במזונות‬
‫מדין צדקה הוא חיוב משפטי לכל דבר ועניין החל על‬
‫האב ועל האם כאחד לאורך כל תקופת הקטינות‪ .‬מזונות‬
‫מדין הצדקה הם תוספת על שיעור המזונות ההכרחיים‬
‫שבהם חייב האב לבדו והם נועדו להביא את הקטין ככל‬
‫הניתן אל רמת החיים שבה הורגל ערב הפירוד‪ ,‬או לזו‬
‫שלה הוא ראוי‪ .‬על פי הגישה ההלכתית המקובלת‪ ,‬וזו‬
‫שאומצה בפסיקתו של בית משפט זה‪ ,‬החיוב במזונות מדין‬
‫צדקה חל במידה שווה על האב ועל האם‪ .‬אכיפתו של‬
‫חיוב הצדקה – על האב או על האם – מותנית בשני‬
‫תנאים מצטברים‪ :‬כי ההורה עצמו הוא אמיד כך שלאחר‬
‫סיפוק צרכיו שלו נותר בידו ליתן צדקה; וכי הקטין נצרך‬

‫ואין לו מקורות עצמאיים משלו לסיפוק צרכיו‪.‬‬