Page 37 - חוברת על"ה מס' 18

‫הפעולה התחילה בשעה ‪ 03.50‬בהנחתת מכת אש על‬ ‫החטיבה הוקמה באחד בדצמבר ‪ ,1947‬וגזרתה הייתה‬
‫הגבעה על ידי כוח הרתק‪ .‬שעת האפס‪ ,‬השעה שבה‬ ‫מהכרמל בצפון ועד לגוש דן בדרום‪ .‬שמה ניתן לה‬
‫כיבוש הגבעה יתחיל בפועל‪ ,‬נקבעה ל‪ 04.00-‬בבוקר‪.‬‬ ‫על שם נחל אלכסנדר הממוקם במרכז גזרת אחריותה‪.‬‬
‫בהיעדר מכשירי קשר‪ ,‬נקבע סימן של ירי ארבעה‬ ‫מספרה ניתן לה משום היותה החטיבה המרחבית‬
‫צרורות מקלע ארוכים לאחר מכת האש‪ .‬הירי יסמן‬ ‫השלישית על פי סדר מדרום לצפון‪ 1.‬מפקד החטיבה‬
‫למסתערים לצאת לכיבוש הגבעה‪ .‬בתום הכיבוש‪,‬‬ ‫היה דן אבן (אשתו דורה הייתה מורה מיתולוגית‬
‫החבלנים שצורפו לכוח יפוצצו את הבתים ויבצעו‬ ‫לאנגלית בעיר נתניה‪ ,‬ועל שמה קרויה שכונת דורה‬
‫בעיר)‪ .‬לרשותו עמדו שלושה גדודים – ‪.33 ,32 ,31‬‬
‫נסיגה חזרה לאזור היהודי‪.‬‬
‫הגדודים היו גדודים מרחביים שהורכבו מבני האזור‪.‬‬
‫מהלך הפעולה‬

‫ב‪ ,03.45-‬המתינו הכוחות המסתערים בפרדס בפאתי‬
‫הגבעה למכת האש של הרתק ולסימן המוסכם ליציאה‬
‫להסתערות‪ .‬מכת האש לא התבצעה‪ ,‬ובשעה ‪ 04.00‬לא‬
‫ניתן הסימן המוסכם‪ .‬לאחר כמה דקות‪ ,‬נשמע צרור‬
‫קצר בלבד‪ .‬המסתערים הבינו כי זה האות להסתער‬

‫ויצאו לכיבוש הגבעה‪.‬‬

‫היה הכרח להסיר את האיום‪,‬‬ ‫מפה מצוירת של אזור הפעולה משנת ‪.1948‬‬
‫להשיב את השקט לאזור ולפנות‬
‫את הכוחות הרבים למשימות‬ ‫בשל ההטרדות הבלתי פוסקות מהגבעה‪ ,‬הציע מג"ד‬
‫אחרות‪ .‬בחודש ינואר של שנת‬ ‫‪ ,33‬בן ציון פרידן‪ ,‬לכבוש את הגבעה ולפוצץ את‬
‫‪ ,1948‬הוחלט להסיר את האיום של‬ ‫הבתים שעליה‪ .‬הכוח שנבחר לביצוע המשימה הורכב‬
‫גבעת חמשת הבתים‪ .‬המשימה‬ ‫משתי מחלקות (‪ 72‬חיילים) מתוך גדוד ‪ ,33‬שחייליו‬
‫נקבעה לליל ‪ 18‬בינואר (יומיים‬
‫לאחר נפילת מחלקת הל"ה)‬ ‫היו בני רמת גן‪ ,‬גבעתיים ובני ברק‪2.‬‬
‫והוטלה על חטיבת אלכסנדרוני‪,‬‬

‫חטיבה ‪3‬‬

‫ערבים מהגבעה ומהכפר הבחינו בתוקפים והחלו לירות‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬
‫לעברם‪ ,‬אך האש נורתה גבוה מידי ולא הייתה מדויקת‪.‬‬ ‫ ‪1 .‬פיזור ריכוז הערבים הנמצא בגבעה‬
‫בהגיע הכוח לראש הגבעה‪ ,‬התפרסו החיילים לקראת‬
‫כיבוש בניין בית הספר‪ ,‬שהיה המבנה המרכזי בכפר‪.‬‬ ‫ ‪2 .‬פיצוץ הבתים‬
‫הכוח החל בהסתערות תוך כדי ירי אף מן המותן‬ ‫ ‪3 .‬מיקוש הסביבה למניעת חזרת כוחות ערביים‪.‬‬
‫ונתקל בהתנגדות האויב‪ .‬מאש האויב‪ ,‬נפצע מפקד‬ ‫חיילי המחלקות גויסו רק חמישה שבועות לפני‬
‫המחלקה אריאל אנקלביץ‪ .‬למרות פציעתו הקשה‪,‬‬ ‫המשימה‪ .‬סד"כ הכוחות הערבים לא היה ידוע במדויק‪,‬‬
‫הצליח לחסל מטווח אפס את הערבי שפגע בו‪ .‬אריאל‬
‫נגרר לאחור ולמרות הדם הרב שאיבד‪ ,‬המשיך לחלק‬ ‫אולם שיערו כי עמד על חמישים איש‪.‬‬
‫פקודות למחלקתו עד שנדם‪ .‬בנוסף אליו‪ ,‬נפצעו הרץ‬
‫הפלוגתי יצחק טאוב ונושא תיק עזרה ראשונה זאב‬ ‫תוכנית הפעולה‬
‫הכוח (שתי המחלקות) חולק לארבע קבוצות‪:‬‬
‫דגני‪.‬‬ ‫מסתערים‪ ,‬מרתקים‪ ,‬מחפים וחוסמים‪ .‬תפקידו של כוח‬
‫החסימה היה לחסום הגעת תגבורת לכוחות הערביים‬

‫ממרכז הכפר סלאמה לכיוון הגבעה‪.‬‬

‫‪1‬המידע והמפה לקוחים מתוך אתר עמותת אלכסנדרוני‪.‬‬
‫‪2‬פרטי התוכנית לקוחים מתוך הספר "חטיבת אלכסנדרוני‪ ,"1949-1947 ,‬מהדורה מיוחדת עבור פ"ת‪.‬‬

‫‪37‬‬