Page 39 - חוברת על"ה מס' 18

‫אחדות וגבורה‬ ‫פ(נ)ינת מורשת‬

‫מתנועת המרי לפריצת כלא עכו‬

‫ברכה גנץ*‬

‫חצר מוזיאון אסירי המחתרות צילום‪ :‬ברכה גנץ‬ ‫עם תום מלחמת העולם השנייה‪,‬‬
‫עלתה שוב שאלת הקמת בית לאומי‬
‫חשאיותה‪ ,‬נקראה הוועדה בשם "ועדת ‪ ."X‬בפני‬ ‫לעם היהודי לסדר היום הציבורי‬
‫הוועדה הובאו לאישור כל תוכניות המבצעים‪ .‬פעולות‬ ‫של היישוב היהודי בארץ ישראל‪.‬‬
‫אלה תוכננו כמבצעים נפרדים של ארגוני המחתרת‪,‬‬ ‫בריטניה הבהירה כי אינה מתכוונת‬
‫לשנות את מדיניות הספר הלבן‬
‫אך בשיתוף פעולה ובתיאום עמדות‪.‬‬ ‫מ‪ ,1939-‬ומשמעות החלטתה הייתה‬
‫תנועת המרי פעלה תשעה חודשים בלבד (מנובמבר‬ ‫כי גם עתה‪ ,‬לאחר המלחמה ועל‬
‫‪ 1945‬עד יולי ‪ ,)1946‬ובמהלכם בוצעו ‪ 11‬פעולות‬ ‫אף תוצאותיה הקשות לעם היהודי‪,‬‬
‫גדולות ונועזות‪ :‬שמונה מהן על ידי הפלמ"ח‪ ,‬מטעם‬ ‫היא תמשיך להגביל עלייה ורכישת‬
‫ההגנה‪ ,‬ושלוש על ידי האצ"ל ולח"י‪ .‬פעולות אלה‪,‬‬ ‫קרקעות על ידי יהודים‪ .‬מדיניותה‬
‫שהיו מורכבות ונועזות‪ ,‬גבו מחירים כבדים‪ .‬במהלכן‬ ‫זו של בריטניה הולידה את הרעיון‬
‫או לאחריהן תפסו הבריטים כמה לוחמי מחתרות‬ ‫של הקמת ארגון גג משותף לשלוש‬
‫וכלאו אותם בבתי כלא שונים‪ ,‬בהם כלא עכו – שהיה‬ ‫המחתרות שפעלו בארץ‪ .‬כך נולדה‬

‫בית הכלא המרכזי בצפון הארץ‪.‬‬ ‫תנועת המרי העברי‪.‬‬
‫אחת הקבוצות הבולטות בתקופה זו הייתה קבוצה‬
‫שלימים נקראה "‪ 31‬אסירי חולות בת ים"‪ .‬קבוצה‬ ‫מטרותיה העיקריות של התנועה היו‪ :‬לאחד את כל‬
‫זו השתתפה בפעולה לפיצוץ תחנות רכבת‪ ,‬מסילות‬ ‫חוגי היישוב‪ ,‬לערער את שלטונם של הבריטים בארץ‬
‫ברזל וגשרים בדרום הארץ‪ .‬לפעולה זו‪ ,‬בליל שניים‬ ‫ישראל על ידי פגיעה בביטחון‪ ,‬להקים יישובים ולהביא‬
‫באפריל ‪ ,1946‬יצאו שלוש מחלקות של לוחמי אצ"ל‪.‬‬ ‫מעפילים‪ .‬ביישוב האמינו כי פעולות משותפות של‬
‫הפעולה הסתיימה בהצלחה‪ ,‬אולם בעת הנסיגה‪ ,‬כיתרו‬ ‫ארגון גג אחד יעוררו הדים בעולם – לא עוד שלוש‬
‫מחתרות שפועלות כל אחת בדרכה‪ ,‬מעתה קיימת‬
‫*רכזת הדרכה במוזיאון אסירי המחתרות עכו‬
‫הסכמה רחבה ביישוב לפעול נגד הבריטים‪.‬‬

‫לתיאום פעולות תנועת המרי העברי‪ ,‬הוקמה ועדה‬
‫ציבורית שבה היו חברים נציגי כל הזרמים הפוליטיים‬
‫בראשות הרב פישמן (מתנועת המזרחי)‪ .‬בשל‬

‫‪39‬‬