Page 19 - חוברת על"ה 19
P. 19

‫הקהילה האתיופית באשקלון‬                                                                                         ‫סיורים בניחוח אחר‬
                          ‫ומנהגיה‬

                                    ‫גד סובול* ופרופ׳ אבי ששון**‬

‫בני העדה האתיופית מכל הארץ בחג הסיגד בירושלים‪,‬‬                       ‫ביתא ישראל היא קהילה יהודית‬
‫צילום‪ :‬יהודית גרעין‪-‬כל‪ ,‬מתוך‪ :‬אתר פיקיויקי‬                           ‫שעלתה מאתיופיה בשתי עליות‪:‬‬
                                                                     ‫מבצע משה בשנת ‪ 1984‬ומבצע שלמה‬
‫הקייס אביהו עזריה‪ ,‬בבית הכנסת של העדה הקרוי‬                          ‫בשנת ‪ .1991‬בסוף שנת ‪ ,2023‬מנתה‬
‫על שם סבו‪ ,‬הקייס עזריה יהייס‪ ,‬ושוכן ברחוב קרן‬                        ‫האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל‬
‫היסוד בשכונת שמשון‪ .‬אבן הפינה לבית הכנסת‬                             ‫‪ 171,600‬תושבים‪ ,‬בהם ‪ 93,600‬ילידי‬
‫הונחה בסוף שנת ‪ ,1995‬ובית הכנסת עצמו נחנך‬                            ‫אתיופיה‪ .‬אחת הקהילות הקימה את‬
‫בדצמבר ‪ .2003‬הפגישה חשפה בפניי עולם דתי‬                              ‫ביתה באשקלון‪ ,‬ובראשה עומדים‬
‫עלום ועשיר ששימר במעין קפסולת זמן את מנהגי‬                           ‫כוהני הדת – קייסים‪ .‬אחד מהם הוא‬
‫אבותינו הקדמונים בארץ ישראל‪ .‬קייס אביהו עזריה‬                        ‫קייס אביהו עזריה‪ ,‬יו"ר מועצת כוהני‬
‫הוא בן לשושלת קייסים מהכפר אוזבה שליד גונדר‪.‬‬                         ‫הדת של הקהילה האתיופית‪ .‬כיום חיים‬
‫אביו‪ ,‬קייס מלקה‪ ,‬ובני משפחתו עלו ארצה במבצע‬
‫שלמה והקימו את ביתם באשקלון‪ .‬הקייס אביהו‬                                  ‫באשקלון כ‪ 10,000-‬בני הקהילה‪.‬‬
‫נולד בשנת ‪ 1918‬בֶֶט ָָדה שבגונדר‪ ,‬עלה לישראל‬
‫בשנת ‪ 1991‬והתיישב באשקלון‪ ,‬וכאן הקים את‬                           ‫מורשתם הדתית של יוצאי אתיופיה מושתתת‬
‫בית הכנסת‪ .‬קייס ֶֶמל ֶֶקה עזריה נפטר בשנת ‪,2011‬‬                   ‫במובהק על תורת ישראל‪ .‬מנהיגי העדה אפיינו‬
‫והספיק להסמיך שלושים קייסים צעירים בבית‬                           ‫את בני עדתם כקבוצה מיוחדת ונבדלת בתוך‬
‫הכנסת באשקלון‪ .‬הקייס אביהו עזריה ממשיך את‬                         ‫אתיופיה המקיימת את מנהגי דת ה"אורית"‬
‫דרכו של אביו ומנהיג את הקהילה בדרכי נועם‪ .‬הוא‬                     ‫(תורה בשפת הגעז)‪ .‬מנהגים אלו קרובים מאוד‬
‫נוהג לארח אורחים שאינם מבני העדה בבית הכנסת‬                       ‫למנהגים היהודיים המוכרים לנו‪ ,‬אך שונים מהם‬
                                                                  ‫במקצת‪ .‬בראש השנה‪ ,‬לא תקעו בשופר‪ .‬יום‬
                                                      ‫של הקהילה‪.‬‬  ‫הכיפורים היה יום צום‪ ,‬תפילה וכפרת עוונות‪.‬‬
                                                                  ‫חג הסוכות נחגג במשך שמונה ימים‪ ,‬אולם לא‬
‫"האם תוכל לתאר מקצת ממנהגי העדה בפסח?"‬
                                              ‫שאלתי את הקייס‪.‬‬            ‫בנו סוכות ולא נטלו ארבעה מינים‪ .‬ופסח?‬

‫"פסח זו טוהרה‪ ,‬זה היטהרות מחמץ‪ .‬בראש חודש‬                         ‫כדי להרחיב את ידיעותיי בנוגע למנהגיהם של‬
‫ניסן‪ ,‬כבר מכינים את החיטה הנדרשת לשבוע ימים‪.‬‬                      ‫בני העדה האתיופית החיים איתנו ולאורחות‬
‫יש הקוצרים בעצמם את החיטה ומאכסנים אותה‬                           ‫חייהם‪ ,‬נפגשתי (ג"ס) עם אחד ממנהיגי העדה‪,‬‬
‫בכלי חרס לקראת הפסח‪ .‬המשפחה מצטיידת בכלים‬

                                                                                    ‫*היסטוריון‪ ,‬נאמן שימור ומוביל מיזמי מורשת ושימור באשקלון‪.‬‬

‫**ראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית אשקלון ויו"ר הועדה המייעצת לשל"ח‪19 .‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24