Page 24 - חוברת על"ה 19
P. 24
החגיגות כללו שחזור של קרב הדרומי של ההיפודרום ,אפשר לראות חתיכה קטנה
אקטיום – הקרב שבו ניצח מיטיבו של של אופוס רטיקולטום – אלמנט אדריכלי קישוטי
הורדוס ,הקיסר אוגוסטוס – באצטדיון, נדיר בארץ המזוהה בלעדית עם ימי מלכות הורדוס
ההיפודרום ,הגדול שבנה .לאחר מכן, (התגלה בחפירות בירושלים ,ביריחו ,בבניאס וכאן).
התקיימה סדרה של משחקי ספורט. מצפון לחצר ,בחצי המערבי של המתחם ,נבנה עוד
אירועים אילו היו מלווים במסיבות אולם ,קטן יותר .אולם זה שימש כחדר הכס – אולם
ובקבלות פנים רבות משתתפים, קבלת הפנים של האורחים המכובדים ביותר שהוזמנו
בדומה לאירועי האולימפיאדה בימינו. לחגיגות חנוכת העיר .הכס המלכותי הוצב על במה
ארמון השונית ששימש את הורדוס מוגבהת בקצה החדר .בחפירה ארכיאולוגית ,התגלה
בימי הבנייה היה צר מהכיל את מתחת לבמה היפוקאוסט – חדר בעל רצפה כפולה
החוגגים הרבים ,ולכן בנה הורדוס את ששימש להסקה .בדרך כלל ,מערכות כאלה מתגלות
החלק המזרחי ,העליון ,של הארמון, בבתי מרחץ .באולם הכס ,שימש ההיפוקאוסט
ובמרכזו חצר עמודים גדולה – חצר מערכת הסקה שחיממה את בימת הכס (משל למושל
פרסטילית המחמם את הכיסא).
לאחר מות הורדוס בשנת ארבע לפנה"ס ,עברה
•כתובת בלטינית מפסיפס" :תקווה טובה לעוזרי הממלכה לידי בנו ארכיליאוס .שלטונו של זה ארך
עשר שנים .בשלב הבא ,עברה ממלכת יהודה לשלטון
המשרד [הפקידים ]offici custodiar ,הממונים על ישיר של נציבים רומאים .הנציבים השתמשו בארמון
האסירים". המורחב הן למגורים הן כמפקדה .המקום שנבנה
לכתחילה כמקום לאירוח שינה פניו והיה לקריית
•כתובת לטינית מפסיפס" :לגניוס [האל הפטרון] שלטון שכללה משרדים ולשכות לבעלי תפקידים.
לארמון נוספו מערך כניסה מפואר ,וממזרח רחבה
הקדוש של הבלדרים (סוכני החרש.frumentarii[ , פתוחה שמשותפת לארמון ,ליחידות המינהל ממזרח
הצלחה בכול". ולכניסה הדרומית של ההיפודרום .כשאנו עומדים
היום באמצע הגינה שממזרח לארמון ,עלינו לדמיין
•כתובת על לוח שיש המדברת על – beneficiary רחבה מוקפת בניינים :ממערב ,הכניסה לארמון;
חיילים שהמושל מינה לתפקידים מנהליים. סמוך לכניסה ,כניסה להיפודרום; משאר העברים,
משרדים ,לשכות ובנייני מינהל .אנחנו יודעים על
•כתובת על מסד שיש גלילי המזהה את החדר מהות לפחות חלק מהמשרדים האלו לפי כתובות
שבו נמצאה כחדר מועדון לשרי המאה [schola שנשארו:
.]centurionum
בית האסורים ,צילום :שרונה לימן
ברחבה זו ,התחוללה דרמה גדולה בימיו של הנציב
פונטיוס פילאטוס ,ששלט בשנים 36-26לספירה.
עם הגעתו של פילאטוס לארץ ,ציווה להציב באישון
ליל את צלמי הקיסר בבית המקדש .היהודים
מיהרו אל ארמונו כדי להתחנן שיסיר את הצלמים.
לאחר חמישה ימים שבהם צבאו על דלת ארמונו,
קרא הנציב את היהודים אל ההיפודרום וציווה
על חייליו לשלוף את חרבותיהם ולאיים עליהם
במוות .היהודים נפלו על פניהם והצהירו כי טוב
להם מותם מחילול הקודש .מסירות נפשם הרשימה
את פילאטוס כל כך עד שהורה על הוצאת הצלמים
לאלתר מבית המקדש (יוספוס ,מלחמות היהודים,
,9ב-ג) .סיפור זה ממחיש את הקרבה שבין הארמון,
ההיפודרום והמפקדה הצבאית.
בימי שלטון הנציבים ,שימש חדר הכס בית
משפט .בימת כס המלכות הייתה לפודיום לישיבת
השופטים (אולי גם הם חיממו את הכיסא בימים
קרים) .אחד האנשים המפורסמים ביותר שעמד כאן
למשפט הוא פאולוס ,הקדוש הנוצרי ,בשנת שישים
24
