Page 20 - חוברת על"ה 19
P. 20

‫קורבן פסח שמורה לבית המקדש‪ .‬רק בגולה נהגנו‬                                                                     ‫קייס אביהו עזריה הוא בן לשושלת‬
‫מנהג זה‪ .‬בכל יום אופים מצות מן הקמח ששמרנו‪,‬‬                                                                    ‫קייסים מהכפר אוזבה שליד גונדר‪.‬‬
‫האישה והילדות טוחנות‪ ,‬מנפות ומכינות את המצות‬                                                                   ‫אביו‪ ,‬קייס מלקה‪ ,‬ובני משפחתו עלו‬
‫(קיטא באמהרית) כל יום‪ .‬מי שברשותו פרה או יותר‬                                                                  ‫ארצה במבצע שלמה והקימו את ביתם‬
‫שותה רק חלב בן יומו‪ ,‬לא חמאה ולא שמנת כמנהג‬                                                                    ‫באשקלון‪ .‬הקייס אביהו נולד בשנת‬
                                                                                                               ‫‪ 1918‬בֶֶט ָָדה שבגונדר‪ ,‬עלה לישראל‬
                                                           ‫היומיום‪".‬‬                                           ‫בשנת ‪ 1991‬והתיישב באשקלון‪ ,‬וכאן‬
                                                                                                               ‫הקים את בית הכנסת‪ .‬קייס ֶֶמל ֶֶקה‬
                                 ‫שאלתי על מנהג ליל הסדר‪.‬‬                                                       ‫עזריה נפטר בשנת ‪ ,2011‬והספיק‬
                                                                                                               ‫להסמיך שלושים קייסים צעירים בבית‬
‫"אין לנו הגדה‪ ",‬אמר הקייס‪" ,‬בליל הסדר אנו קוראים‬                                                               ‫הכנסת באשקלון‪ .‬הקייס אביהו עזריה‬
‫בספר שמות בפרשת וארא (פרק ו) עד שירת הים‬                                                                       ‫ממשיך את דרכו של אביו ומנהיג את‬
‫(פרק טו)‪ .‬אנו מספרים את סיפור יציאת מצרים ועל‬                                                                  ‫הקהילה בדרכי נועם‪ .‬הוא נוהג לארח‬
‫הניסים שעשה ה' לעם ישראל כשהוציאם מעבדות‬                                                                       ‫אורחים שאינם מבני העדה בבית‬
‫לחירות‪ .‬שירת הים היא פסגת הפיוטים לחג‪ .‬את חג‬
‫השבועות קיימו לאחר ספירה של שבעה שבועות‪,‬‬                                                                                    ‫הכנסת של הקהילה‬
‫שהחלה ממחרת היום השביעי של פסח‪ .‬לחגים אלה‬
‫נוסף חג המיוחד לעדה האתיופית‪ ,‬הוא חג הסיגד‬                                                                 ‫חדשים‪ ,‬ובעיקר במחבת גדולה חדשה‪ .‬בי"ד בניסן‪,‬‬
‫(בשפת הגעז – סגידה)‪ ,‬שהתקיים ביום החמישים‬                                                                                              ‫הגברים צמים ומטהרים עצמם‪".‬‬
‫שלאחר יום הכיפורים‪ ,‬בכ"ט במרחשוון‪ .‬באותו יום‪,‬‬
‫נאספו יהודי האזור‪ ,‬צמו ועלו לתפילה לרומו של‬                                                                ‫"ביעור חמץ היה נהוג כמנהג המדקדקים בחיפוש‬
‫הר (כל אזור וההר שלו) אשר נחשב מקודש‪ .‬במשך‬                                                                                                                        ‫בעזרת נר?"‬
‫כמה שעות‪ ,‬התפללו הקייסים וקראו בתורה‪ ,‬בפרק ט‬
‫בנחמיה (פסוקים א‪-‬ג)‪ּ" :‬ו ְְביֹום ֶֶעְׂׂש ִִרים ְְו ַַא ְְרָּבּ ָָעה ַַלֹחֹ ֶֶדׁש‬                           ‫הקייס חייך‪" :‬גרנו בכפר בבית קטן‪ .‬לקראת הפסח‪,‬‬
‫ַַהֶּּזה ֶֶנ ֶֶא ְְספּו ְְבֵֵני ִִיְׂׂש ָָר ֵֵאל ְּבּ צֹום ּו ְְבַׂשׂ ִּּקים ַַו ֲֲא ָָדָָמה ֲֲעֵֵליֶֶהם‪.‬‬  ‫הבית נוקה ונשטף‪ ,‬הקירות סוידו והכול היה מוכן‬
‫ַַוִּיָּּבְְּדלּו ֶֶז ַַרע ִִיְׂׂש ָָר ֵֵאל ִִמֹּכּל ְּבּ ֵֵני ֵֵנָָכר"‪ .‬לאחר חצות היום‪,‬‬                   ‫לקראת הפסח‪ .‬אם נשארו שאריות קמח‪ ,‬הן נארזו‬
                                                                                                           ‫והוטמנו‪ .‬אבל האמת? כל אחד טחן לעצמו קמח‬
                       ‫ירדו מן ההר לשמוח ולאכול בשר‪".‬‬                                                      ‫מדי יום‪ ,‬כך שנשאר מעט מאוד קמח‪ .‬הגם שלא כל‬
                                                                                                           ‫היהודים החזיקו עדרים ומקנה‪ ,‬הקפידה כל משפחה‬
‫יהודי אתיופיה הביאו עימם לארץ את ספרי התורה‬                                                                ‫להצטייד בכבש לקראת החג‪ .‬את הכבשים המיועדים‬
‫מאתיופיה‪ .‬הספר שהביאה קהילת קייס אביהו הוא‬                                                                 ‫לקורבן פסח גידלו בצורה מיוחדת‪ ,‬שמרו על בריאותם‬
‫ספר בן ‪ 500‬שנה הכתוב בשפת הגעז – שפה עתיקה‬                                                                 ‫ועל מראם‪ .‬המונים עולים לרגל לטקס ששיאו בין‬
‫הדומה לארמית‪ .‬מבוגרים מעטים בלבד יודעים היום‬                                                               ‫הערביים ובו מועלה הקורבן בבית הכנסת המרכזי‬
‫לקרוא שפה זו‪ .‬הקייס סיפר שהספר בן ‪ 15‬דורות וכי‬                                                             ‫של קייס הקייסים (הכוהן הגדול)‪ .‬את הבשר אוכלים‬
‫עשרה דורות של קייסים שמרו עליו‪ .‬דפיו עשויים‬                                                                ‫עד תום‪ .‬מובן שבישראל פסק המנהג‪ ,‬כי העלאת‬
‫עור של עגל בן שנה שטרם עטה שומן‪ .‬הוא עשוי‬
‫כספר‪ ,‬ולא בגלילים כנהוג‪ ,‬מחשש שוד על ידי פורעי‬
‫חוק‪ .‬בבית הכנסת‪ ,‬מונחים לצד הספר סידור תפילות‬
‫כתוב אמהרית וסידור בעברית‪ ,‬ועל הבימה מונח‬

      ‫חומש כתוב אמהרית מתובל בפסוקים בעברית‪.‬‬

‫תצוגת כלים‪ ,‬מקיף ה' אשקלון‪ ,‬צילום‪ :‬גד סובול‬                                                                ‫מיני כפר אתיופי‪ ,‬מעשה ידי אמיר טמנו‪ ,‬צילום‪ :‬גד סובול‬

                                                                                                                                                        ‫‪20‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25