Page 48 - חוברת על"ה 20
P. 48

‫טבע נגיש לכולם‬

‫הודיה – מתנה‬
‫שממשיכה להדהד‬
  ‫נעם ירושלמי אורבך*‬
                                                              ‫בסדרת הסיטקום המצליחה‬
‫מדריכה במערות קומראן‪ ,‬צילום‪ :‬שירה סופר‬                        ‫"חברים"‪ ,‬יש פרק שבו אחת‬
                                                              ‫הדמויות המרכזיות מנסה לשכנע‬
‫ההודיה בעבודת השטח בלטם נעה לשני הכיוונים – מן‬                ‫בכל כוחה שאין באמת דבר כזה‬
‫המדריכות אל הקבוצות ומהקבוצות אל המדריכות‪.‬‬                    ‫"מעשה טוב שאינו אנוכי"‪ .‬מאחורי‬
‫החוויות בעבודה זו מזכירות עד כמה הנתינה שלנו‬                  ‫הטענה ההומוריסטית‪ ,‬מסתתרת‬
                                                              ‫תובנה עמוקה‪ :‬כל מעשה טוב‪ ,‬גם‬
     ‫נושאת פירות ועד כמה גדולה המתנה שבקבלה‪.‬‬                  ‫כשהוא נעשה למען הזולת‪ ,‬ממלא‬
                                                              ‫גם את נפש העושה אותו‪ .‬לצד‬
                 ‫תודה על הזדמנות להיות חלק‬                    ‫הטוב שאנחנו נותנים לאחר‪ ,‬אנחנו‬
                                                              ‫מקבלים גם משהו לעצמנו – סיפוק‪,‬‬
‫בכל פעם שאנחנו מלווים קבוצה‪ ,‬מדריכים סדנה‬                     ‫שמחה‪ ,‬תחושת משמעות‪ .‬מהי אותה‬
‫או פשוט יוצאים לטיול‪ ,‬אנחנו מקבלים מתנה‪:‬‬
‫את הזכות להיות חלק ממשהו גדול יותר מעצמנו‪.‬‬                         ‫תחושת משמעות אם לא הודיה?‬
‫החיבור שנוצר בין אנשים ובין אנשים לטבע נושא‬
                                                             ‫נסו לעצום עיניים לרגע ולחזור בזיכרונכם‬
                    ‫בתוכו עומק שקשה להסביר במילים‪.‬‬           ‫לרגע שבו הרגשתם הכרת תודה עמוקה –‬
‫אחד הסיפורים שנגעו בנו במיוחד הוא סיפורו של‬                  ‫כלפי אדם מסוים‪ ,‬כלפי חוויה או אפילו כלפי‬
‫נדב‪ ,‬משתתף מקבוצת בית מרים‪ .‬במפגש השלישי‬                     ‫מקום‪ .‬מה מעורר בכם זיכרון זה? ומנגד‪ ,‬האם‬
‫של הקבוצה בחוות עמק השלום‪ ,‬שוחחו המדריכות‬                    ‫גם אתם‪ ,‬במעשה קטן של נתינה‪ ,‬הצלחתם‬
‫עם נדב דרך טאבלט‪ .‬סיפור חייו ריתק אותן כל כך‬
‫עד שנדב הבטיח לשלוח להן ספרים שכתב כמתנה‬                                   ‫לעורר הודיה בלב של מישהו אחר?‬
‫אישית‪ .‬ואכן‪ ,‬הספרים הגיעו‪ .‬כל ספר נשא הקדשה‬
‫אישית‪ ,‬והמעמד היה מרגש במיוחד‪ .‬זה היה רגע‬                    ‫במהלך העבודה של המדריכות בעמותת לטם‪,‬‬
                                                             ‫מתרחשים לא מעט רגעים כאלה – רגעים של‬
                         ‫*מנהלת תוכן והשתלמויות בעמותת לטם‪.‬‬  ‫חסד‪ ,‬של חיבור‪ ,‬של תודה שנאמרת בשקט‬
                                                             ‫או בקול ולעיתים אפילו רק בעיניים נוצצות‪.‬‬

                                                                                                          ‫‪48‬‬
   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53