Page 63 - חוברת על"ה 20
P. 63
מלחמת חרבות ברזל פגשה, •מקום – היה לנו חשוב שמרחב הזיכרון לא ייטמע
לצערנו ,גם את קהילת בית הספר. בתוך המרחבים והחללים של בית הספר .בחרנו
שלושה מבוגרי בית הספר נפלו לא ליצור קיר זיכרון ,למשל ,כי אם מרחבי זיכרון
במלחמה :סמ"ר יהונתן סביצקי, (מרחבים רבים) שבהם נוכל להנציח את הבוגרים.
סמל עמית מוסט ורב"ט נועה במובן מסוים ,רצינו לטשטש את החיבור שבין
מרציאנו זכרם לברכה .נועה הייתה
מש"צית פעילה בבית הספר ובמחוז. זיכרון למרחב פיזי מוגבל.
כאב נפילתם של השלושה הוביל
את הנהלת בית הספר – בשיתוף •סיפור – בכל אחד מהמרחבים האלה ,ביקשנו
צוות המורים ,המשפחות השכולות לספר את סיפור הנופלים בדרך שתאפשר לכל
והנהגת ההורים – לשיח על אודות
אופי הזיכרון לבוגרים שנפלו .עם תלמיד ותלמידה להתחבר אליו.
נפילתם ,הענקנו מקום לזיכרון רגעי
באמצעות קירות זיכרון ,לוחות •זיכרון אקטיבי – ההחלטה הייתה כי ההנצחה
והנחלת הזיכרון ייעשו באמצעות פעילות
התייחסות ,מחברת כתיבה ועוד. לתלמידים במרחב וכי ההתחברות לסיפור האישי
של כל אחד ואחת מהנופלים תהיה אקטיבית.
•פינת אתנחתא מוזיקלית – הוקמה פינת ישיבה פעילות של"ח בביה"ס צילום :מיכל לאופר
שבה תלמידי בית הספר יכולים לשבת ,להירגע,
ולשמוע מוזיקה .הפלייליסט המושמע הוא מתוך אלה הקמנו כמה מרחבי זיכרון:
פלייליסט של שירים שהבוגרים שנפלו נהגו •כיתת לימוד חוץ – הקמנו במרחב בית הספר
לשמוע .רשימת השירים נבנתה עם המשפחות. כיתת חוץ שבה תלמידים ותלמידות לומדים
שיעורים חוץ כיתתים – בשל"ח ובכלל .במרחב
•כיתת מחנה של"ח – כחלק מהתרחבות לימוד הכיתה ,הצבנו אלמנטים המחברים לבוגרים
השל"ח בבית הספר ,הוחלט לפני כשנתיים שנפלו :אבן זיכרון ששמות הנופלים מוטבעים
להקים כיתת של"ח חוץ בית ספרית ללימוד בה על ידי פרפרים ,משפטים המזוהים עם
מיומנויות שדה ולהכנות לקראת הגיחה
המחנאית .בכיתה זו ,נעשה שימוש במסרים עולמם של הנופלים ועוד.
שאפיינו את בוגרי בית הספר שנפלו ,כגון :פנקס
תודה שנועה מרציאנו ז"ל נהגה לעשות.
מרחבים אלה ,כמו גם החלטות נוספות (הדרכות
על הנופלים במסעות השנתיים ,ערב שירה ,סיור
במשעולי הנופלים שהקימה העירייה ועוד) ,מממשים
הלכה למעשה את החלטת ההנהלה לקיים זיכרון
פעיל המנגיש את סיפורם של הנופלים לקהילת בית
הספר .אנו רואים בזיכרון הפעיל דרך נכונה יותר
ומקרבת יותר להנצחת נופלים המאפשרת להתייחד
עם זכרם בקביעות.
אני מקווה שאיש לא יזדקק עוד לדיון בשאלת הזיכרון
ושנוכל להנציח אך ורק הצלחות.
63

