Page 22 - חוברת על"ה 17

‫והחברה הזואולוגית‪ .‬למעט כמה מכתבים לממשלה‪,‬‬ ‫אמוץ זהבי ועזריה אלון‪ ,‬שניהם מייסדי החברה‬
‫לא יצא מהכנס דבר‪ .‬האכזבה ממנו הולידה את רעיון‬ ‫להגנת הטבע‪ ,‬נפגשו כשהיו סטודנטים תל אביביים‬
‫ההתארגנות להקמת ארגון עצמאי שמטרתו לפעול‬ ‫בסמינר הקיבוצים‪ .‬לימודי הטבע התנהלו בשטחי‬
‫לשמירת הטבע‪ .‬מנדלסון ליווה את ההתארגנות‬ ‫לימוד (בגנים הבוטניים באבו כביר) של ד"ר יעקב‬
‫החדשה‪ ,‬ומפעל ייבוש החולה האיץ את העבודה‬ ‫גליל ושל פרופ' (אז ד"ר) הינריך מנדלסון‪ ,‬מאבות‬
‫לשמירת נופי החולה‪ .‬טיולים לא חסרו בארץ‪,‬‬
‫אך טיולי טבע היו מעטים‪ ,‬ובטח טיולים שקראו‬ ‫המייסדים של הזואולוגיה המדעית בישראל‪.‬‬
‫לאקטיביזם להצלת הנוף באמצעות לחץ ציבורי‬
‫על מקבלי ההחלטות‪ .‬פעילות הארגון בתחילתו‬ ‫עזריה אלון‪ ,‬נולד ב‪ 1918-‬באוקראינה ועלה עם אימו‬
‫ב‪ 1925-‬לכפר יחזקאל שבעמק יזרעאל‪ .‬לאחר שירותו‬
‫התמקדה בתחומים אלו‪.‬‬ ‫בפלמ"ח‪ ,‬למד הוראה בכדי שיוכל להורות הוראת‬
‫טבע בקיבוצו בית השיטה‪ .‬אמוץ זהבי נולד ב‪1928-‬‬
‫המושג ידיעת הארץ שאיננו מוכר‬ ‫בארץ‪ ,‬ואהבתו לטבע החלה בגיל ‪ ,12‬אז פגש את‬
‫מארצות אחרות‪ ,‬מלווה אותי כל‬ ‫היינריך מנדלסון‪ ,‬וזה שכנע אותו ללמוד זואולוגיה‬
‫השנים‪ .‬לא רק גאוגרפיה או היסטוריה‬
‫או גיאולוגיה אלא כל מה שהרכיב את‬ ‫באקדמיה‪.‬‬
‫ארץ ישראל לדורותיה‪ ,‬עוד כשהייתה‬
‫שרויה תחת ים התתיס‪ .‬מבנה‬ ‫יליד הארץ והעולה מאוקראינה‪ ,‬יליד העיר ובן הכפר‬
‫הארץ על הרריה‪ ,‬גיאיותיה ונחליה‪,‬‬ ‫והקיבוץ‪ ,‬הצעיר והמבוגר ממנו בעשור התחברו‬
‫הגיאולוגיה שלה‪ ,‬ההיסטוריה שלה‪,‬‬ ‫באהבה משותפת לטבע הישראלי ובדאגה לגורלו‬
‫מאז אבות האנושות עברו דרכה לפני‬ ‫בשל ההתיישבות המתפתחת במדינה ובשל קליטת‬
‫מיליון שנה במסעם מאפריקה לרחבי‬ ‫העלייה ובמיוחד בשל ייבוש החולה בשנות החמישים‪.‬‬
‫העולם‪ ,‬חיי אדם בדורות השונים וכל‬ ‫שני האנשים השונים הללו הצטרפו כסבלים למסע‬
‫לגילוי אוצרות הנגב בנובמבר ‪ ,1949‬ובמשך שלשה‬
‫מה שהם הותירו אחריהם‬ ‫שבועות חקרו את הנגב כעוזרים של הגיאולוגים בן‬
‫תור ופורמן‪ .‬השיחות קלחו לתוך הלילה‪ ,‬וידידות‬
‫נרקמה ביניהם‪ .‬בלילות הארוכים‪ ,‬שוחחו על הטבע‬
‫ועל מצבו בישראל על רקע הפיתוח המואץ של‬

‫המדינה הצעירה‪.‬‬

‫הזרז האמיתי לחיבור ביניהם היה יום עיון בנושא‬
‫הדאגה לטבע הארץ ולעתידו שיזמו החברה הבוטנית‬

‫כדי להבין את גישתו של עזריה לעולם הטבע והנוף‪,‬‬ ‫עזריה אלון מתוך‪ -‬ארכיון החברה להגנת הטבע‬
‫אציין כאן מפגש מעניין בין עזריה למדריכים בסיני‬
‫מבית ספר שדה צוקי דוד‪ ,‬סנטה קתרינה‪ ,‬לאחר‬
‫מלחמת ששת הימים‪ .‬נופי הבראשית של סיני‬
‫עמדו בפני לחצי פיתוח צבאיים ואזרחיים – סלילת‬
‫דרכים ובניית בסיסים ויישובים לאורך החוף ובהר‬
‫הגבוה‪ .‬מדריכי סיני פיתחו גישה לשמירת הטבע‬
‫השואבת השראה מרוח האדמה (הם הוציאו לאור‬
‫חוברת מצוינת בשם זה) והקוראת לשמור על פיתוח‬
‫פיזי מינימלי כדי לא לשנות את החברה הילידית‬
‫הבדואית בסיני ואת נופי ארץ בראשית זו‪ .‬מדריכי‬
‫סיני התכוונו לפנות לגופים בינלאומיים כדי למנוע‬

‫את יישום תוכניות הפיתוח שאיימו על האזור‪.‬‬

‫עזריה‪ ,‬אדם ציוני וממלכתי‪ ,‬התקשה לקבל גישה זו‪.‬‬
‫בינו לבין המדריכים התגלע עימות בנוגע להדרכה‬
‫במדבר סיני המתבססת על התנ"ך ועל מקורות‬
‫יהודיים‪ .‬המדריכים טענו בתוקף שתכנים אלו אינם‬
‫לגיטימיים‪ .‬עזריה ראה את הדברים אחרת‪ .‬הוא הפיק‬
‫חוברת בשם "המדבר במקורות ישראל"‪ ,‬ובה הציע‬

‫‪22‬‬