Page 21 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

ולפיכך גבר ואף אומה שלמה יכולים להיות “כאישה”. היהודים אינם היחידים שיש להם תכונות של אישה, אף האנגלים שותפים לאידיאה זו, כמו שלנוצרי ממוצא ארי יכולות להיות תכונות של האידיאה ה”יהודית”.78
ה. מוינינגר להרצל
בספרה שאלה של כבוד, ישראליות וכבוד האדם79 כתבה אורית קמיר (ממובילות הפמיניזם בהגות ובמשפט בישראל) בפתיח לפרק השני: “פרק זה מציג ומפרט את הטענה כי התנועה הציונית המדינית אימצה את תפיסת הדרת הכבוד הלאומית שרווחה באירופה של המאה ה־19. היא עיבדה אותה לכדי תרבות הדרת כבוד יהודית לאומית והציעה אותה כחלק בלתי נפרד מן הפתרון למצוקתם הקיומית של היהודים במזרח אירופה, כמו גם למשבר הזהות של היהודים במרכז אירופה ומערבה. תפיסת הדרת הכבוד היהודית ציונית צמחה יד ביד עם עיצובה של גבריות יהודית חדשה, שנועדה לגלם ולהאדיר את
הדרת הכבוד הלאומית המתחדשת”.80 להמחשת טענתה ניגשת קמיר לרומן הידוע פרי עטו של הרצל – אלטנוילד. גיבורי הרומן הם: דוד ופרדריך. הראשון הוא נער יהודי ממזרח אירופה שהיגר לוינה והגיע שם לחרפת רעב, והשני – עורך דין המרגיש דחוי מהחברה. השניים מגיעים לפלשתינה ושם “בחברה היהודית הציונית הלאומית המשגשגת, פרדריך ודוד פורחים כגברים גאים, אמיצים, בעלי הדרת כבוד... הציונות מוציאה מן הכוח אל הפועל את פוטנציאל גבריות הדרת הכבוד של שניהם... באלטנוילנד הדרת הכבוד הלאומית היא המזור לכל הפגיעות בכבודם הסגולי של היהודים ובכבוד המחיה שלהם”.81 קמיר ממשיכה ומסבירה כי “על ידי ניסוח המצוקה היהודית במסגרת כללי הדרת הכבוד, ניתן להפוך כאב לזעם ולהמיר את חוסר האונים בפעולת הדרת כבוד”. הציונות הציעה ליהודי מזרח אירופה פיצוי למצוקותיהם בדמותו של כבוד סגולי, כבוד מחיה והילת כבוד, שינוסחו במושגים אסרטיביים, גבריים מודרניים; וליהודי מרכז אירופה הציעה מוצא מן הדימוי השלילי,הבלתיגבריוהבזויהרֹווחסביבם.קמיר82מוצאתאירועיםבמהלךחייוהאישייםשלהרצל, שנגעו בין השאר לזהותו היהודית ועוררו בו את הצורך בפיצוי זה, כמו סילוקו ממועדון סטודנטים גרמני על רקע יהדותו. הזהות היהודית־גברית החדשה עוצבה נגד תדמיות ותוויות מהופכות לה. בניגודלגברהאירופי,הּוְבָנההגברהיהודיבכלחלקיהיבשתכרופס,נרפהעלוב,שפוף,שקרן,קולני, והמוני, בעל נפש חולה בגוף חולה. היעדר הגבריות זוהתה, מטבע הדברים, “עם הנשיות, וכן יוחסו לו (ליהודי – י. ב) התכונות אשר הוכרו כנשיֹותשליליֹות:חולשה,פחדנות,דברנותיתר,עוקצנותמרושעת,מניפולטיביותוהיעדרראציונליות”. זאת ועוד – “דימויו הנשי של הגבר היהודי נקלט ללא קושי כיוון שבגלגוליו הקודמים רווח דימוי מגזרי זה באירופה גם בתקופות קודמות, וכיוון שמילת העורלה היהודית נתפסה בחברה האירופאית כעדות ברורה ומוחלטת לזהות נשית.83 הדבר מסביר את ניסיונות יהודי גרמניה ואוסטריה להתרחק מהדימוי
78 שם, עמ’ 46. 79 הוצאת כרמל 2004. 80 עמ’ 42. 81 עמ’ 44. 82 מסתמכת גם על שמואל אלמוג, ציונות והיסטוריה, 1982, מאגנס, וגם על מאמרו של דניאל בויארין – “נשף המסכות הקולוניאלי”, תיאוריה וביקורת 11. Jewish self Hatred Anti Semitism and the Hidden" ל83Gilman Sander היא מסתמכת על ספרו של:
21