Page 23 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

בלב”).90 את בחירת שפינוזה ב”מתודה המתמטית” הסביר ויניגר כמי שנועדה להציג הכול כמובן מאליו. הוא ביקרו גם על כך שמצא עוגן בתורת הובס91 (“מלחמת הכול בכול”), וכניגוד המובהק לשפינוזה הציב את תורת המונדות של לייבניץ וקבע ש”היהודי אינו מונאדולוג”.92 לדעת וינינגר לא הייתה לשפינוזה כל זיקה לבחירה החופשית והבנה שלה, וכיהודי הוא ראה באינדיבידואליזם לא מהויות עצמיות, אלא גדשים (הצטברויות): “רק אופנים ארעיים ובלתי ממשיים של סובסטנציה אין סופית אחת, שהיא בלבד ממשית וזרה לכל אינדיבידואציה”.93 יובל מביא בספרו את אמירתו המפורסמת של שפינוזה, מספרו מאמר תיאולוגי מדיני: “אלמלא ריככו יסודות אמונתם את נפשותיהם (של היהודים – י. ב) הייתי מאמין בהחלט כי ביום מן הימים, בבוא שעת הכושר, כפי שענייני בני אדם הם בני ־ שינוי, שוב יקימו את ממלכתם ואלוהים יבחר בהם מחדש”.94 לעומת שפינוזה גרס וינינגר (כעבור כ־250 שנה) ש”ציונות משמעה השלילה של היהדות, אשר לפי האידיאה שלה היא צריכה להתפשט בכל רחבי העולם (מבחינה אידיאית, לא באופן מיסיונרי – י. ב)95 מושג האזרח הוא מושג טראנסצנדנטי ליהודי, לכן מדינה יהודית במובן העצמי של המילה לא הייתה קיימת מעולם, וכן גם לעולם לא תהא כזו”.96 בהמשך דבריו נאחז וינינגר בעמדותיו של סטיוארט צ’מברלין ומסיק מהן כי “זמן רב לפני חורבן בית המקדש כבר בחרו חלקם בגולה כצורה של חייהם הטבעיים, חיים של שורש המתפשט והשולח את יונקותיו לכל קצות העולם, והמדכא בתוכו תמיד ולנצח את האינדיבידואציה, הציונות רוצה משהו בלתי יהודי”.97 כאמור, לצורך הצלחת הציונות על היהודים “לכבוש קודם כל את היהדות בתוכם”, כלומר לא להיות יהודים, או להיות יהודים ללא יהדות.98 תמונה שבה “יהודי” ולאומי” הם שתי קטגוריות נפרדות, עוינות, המוציאות זו את זו בחריפות, מאפיינת גם את הגותו של יונתן רטוש. ב”כתב אל הנוער העברי” (1943) הציג רטוש ניגוד בינארי בין “היישוב העברי” ובין “הפזורה היהודית העולמית”, והזהיר את הראשון מפני כניעה לאחרונה – “בגוי העברי הצעיר המתנער וקם בארץ העבריים, ותקום עליו להסגירו בידי הפזורה היהודית העולמית, ערש העבדים המשועבדים מאז ומעולם. ולא עוד מולדת עברית תקום בזה, ולא עוד גוי עברי יתפשט בזה, רק איבר מאיברי הפזורה היהודית, מרכז נוסף ובין חלוף לנצח היהדות, ארץ קודש אכולת שחיתות וצביעות לפזורה הנצחית”.99
90 וינינגר המיר את דתו לנוצרית פרוטסטנטית, שהייתה דת המיעוט לעומת הרוב הקתולי. 91 דומה שוינינגר לא התעמק בהובס. 92 מונאדה היא עצם פשוט, כלומר חסר חלקים, המונח ביסודם של דברים מורכבים. מתוך גוטפריד וילהלם לייבניץ
“המונאדולוגיה” מתוך השיטה החדשה, הוצאת מאגנס תשמ”ד, האוניברסיטה העברית, עמ’ 49. 93 וינינגר, עמ’ 380. 94 ירמיהו יובל, עמ’ 208.יובל הבהיר ששפינוזה לא המליץ על חידוש מדינת היהודים, אלא רק חוזה אותה כאחת האפשרויות שתזמן להם ההיסטוריה, ועל כל פנים שפינוזה לא ראה באפשרות זו כנובעת מבחירה אלוהית, אלא מחוקי הטבע האימננטיים. 95 זו היהדות בעת המודרנית כ”עם עולם”. 96 הערה מס’ 9. 97 שם, עמ’ 375. 98 שם, שם. 99 כתב אל הנוער העברי (1943) מתוך עבודת מחקר במקראה (עורך יונתן רטוש) מניצחון למפולת, מאסף אלף, 1976, הוצאת הדר עמ’ 349־350, וראו גם אצל: יוסי ברנע, מדינת הלא לאום, עמ’ 174.
23