Page 26 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

עליו הכן. כל שאיפתו היא בעיקר לקיים את ההווה... תמיד הוא רואה בהווה את נקודת המשען ונקודת האחיזה. מה שאין כן הציוני, הציוני האמתי, הציוני למופת, הציוני כפי שהוא צריך להיות. זהו טיפוס של לוחם, של מהפכן, שאינו מקבל מרותו של ההווה ואינו רוצה כלל וכלל בקיומו. להפך שואף הוא אל
העתיד שיעשה פלסתר את ההווה הפגול והמפוגל”.118 בכינוס שהתקיים בספטמבר 1932 נשא בן ציון דינור את ההרצאה המרכזית על “ארץ ישראל והגולה”. בין השאר אמר: “הייתה לנו מולדת מטולטלת.119 (הדגשה שלי – י. ב) כל מקום שיהודי היה בא היה מוצא את ביתו... הווי היהודי בארץ ישראל בנוי על יסוד היסטורי ולא על יסוד מציאותי... הציונות הרי פירושה לא בניינה של ארץ ישראל בכלל, אלא בשביל העם היהודי”.120 על קיטוב זה מצביע גם ד”ר ברוך בן יהודה, שאמר על הדור הצעיר בארץ – “לא ‘השאלה היהודית’, לא ‘צרת היהודים’ ולא ‘צרת היהדות’ הם המוטיבים העיקריים לפעולתו, אלא המולדת... ומי יודע אם בשעה של התנגשות אינטרסים בין השבט כאן ובין הגולה לא תכריע אהבת השבט את אהבת האומה ותקום גם כאן סיסמא: ארץ ישראל לארצישראלים... לא חינוך יישובי ארצישראלי נחוץ לנו אפוא, אלא חינוך ציוני ארצישראלי”.121 החינוך הציוני אכן חפן במשך השנים את תפיסת “היהודיות” של הקולקטיב היהודי, תוך התעלמות מזרמים יהודיים שלא אימוצו את הציונות ואף התנגדו לה (הבונד, חלק ניכר מהאורתודוכסיה, הרפורמים משך תקופה ארוכה ועוד), וכך יצר מיתוס א־היסטורי של עם שגלה מארצו ושב אליה.
ז. ביקורתם של בועז עברון ובני פלד
בין רטוש והכנענים לבין בועז עברון וחברי "הפעולה השמית" שררו מחלוקות רבות, אך אפשר למצוא גם הסכמות ביניהם, בעיקר בתארם את האנומליה של הציונות ושל מדינת ישראל. בספרו החשוב, החשבון הלאומי (שלא זכה להתייחסותה של האקדמיה122), קבע בועז עברון, איש "הפעולה השמית": “אולי האפשרות היחידה להגדיר אומה מבחינה אובייקטיבית היא ההכרה בהגדרה הסובייקטיבית, היינו ההכרה שכל מי שמגדיר את עצמו מרצונו החופשי כשייך לאומה מסוימת, יש לקבלו כשייך אליה, וזה אולי בסיוע עדותם של אחרים מבני אותה אומה הרואים אותו כשייך אליהם. אין אפשרות להגדרה אובייקטיבית בלתי אמצעית של אומה. כל הגדרה שבחוק של השתייכות לאומה מסוימת תלויה בהגדרה של מוסד או סמכות חוץ מדיניים. לעומת זאת, האזרחות במדינה היא קטגוריה אובייקטיבית. היא נקבעת בחוק... עקרון ההגדרה העצמית הלאומית הוא עיקרון אתני. עקרון המדינה הוא טריטוריאלי. לעתים רחוקות, כאשר הגבול המדיני חופף את תחום ההתפשטות האתנית, כפי שהמצב בנורווגיה או ביפן, אין מורגשת הסתירה המהותית בין שני העקרונות... ישראל, מרגע הקמתה, סובלת מכל הבעיות הללו, אולם בחריפות גדולה יותר מאשר רוב מדינות הלאום האחרות. ראשית, כמצוין במגילת העצמאות, המדינה היא מדינתו של העם היהודי, כלומר מדינתו של עם שרובו המכריע נמצא מחוץ לגבולותיה... הגדרת המדינה כ’מדינתו של העם היהודי’ ו’חוק השבות’ שנגזר מהגדרה זו פירושם הוא שליהודים בכל העולם, גם אלה שאין להם כל עניין בישראל, יש זכויות אקסטריטוריאליות בישראל,
118 שם, עמ’ 139. ההדגשה היא של עילם. 119 ביטוי לחוסר שורשיות. אגב, מחמוד דרוויש כתב שיר על המולדת כמזוודה. 120 שם, עמ’ 140. 121 שם, עמ’ 140־141. 122 יצא לראשונה בשנת 1988. המהדורה השנייה יצאה בשנת 2002 תוך שהיא כוללת פתח דבר שכתב שלמה זנד.
26