Page 27 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

שאינן נתונות לאזרחים ישראלים לא יהודים. אפשר היה להניח מראש כי אזרחים אלה יחושו עצמם כאזרחים ממדרגה שנייה... נוסף לכל אלה, נמנעה האסיפה המכוננת, בהשפעת בן גוריון ומנהיגות מפא”י, מחקיקת חוקת יסוד למדינה, פרט לחוקי יסוד הכנסת והממשלה וכיו”ב חוקים הכרחיים
לביסוס אלמנטרי של סדרי החוק והממשל”.123 הימנעות זו מחקיקת חוקה צפנה בחובה את כל הבעיות המהותיות של מדינת ישראל, ומהווה בוחן עליון לשאלה – האם המדינה היא בת קיימא בכלל. לא אחת הושמעו טענות כי מדינה כישראל אינה יכולה לחוקק חוקה ואין לה צורך בחוקה, וכי זו תיווצר בהדרגה או אף תתגבש מאליה, כדוגמת ה”חוקה” הבריטית. להערכתי מדינה שאי אפשר להשתיתה על חוקה, לא תוכל להתקיים לאורך זמן,124 ומה שמתרחש במדינה, בייחוד מאז מלחמת 1967, מחזק ומאשר הנחה זו. הגדרת ישראל כמדינתו של העם היהודי, משמעה אינו תיאורי כי אם אופרטיבי, דהיינו המדינה היא מכשיר של העם היהודי, ובתור שכזו יש לכל יהודי חלק ודעה בה. כך נוצר מצב שליהודים שאינם אזרחי ישראל יש זכות עקרונית לחייב את ישראל לנהוג כפי הנראה להם. זאת ועוד, מאחר שישראל אמורה לשמש כביתם של כל היהודים, יכולה היא לדרוש מהם לנהוג כפי הנראה לה, חרף היותם אזרחים של מדינות אחרות. חוקה הייתה מאפשרת לאזרח ישראל שאינו יהודי לתבוע כי המדינה לא תעניק יחס מועדף כלשהו לקבוצה אתנית, שאין חבריה אזרחי המדינה, על פני קבוצה אחרת. הוא יכול היה לטעון, ובצדק, כי המעמד החוקי של הסוכנות היהודית במדינה הוא בניגוד לחוקה, שכן הסוכנות היהודית משרתת אינטרסים של קבוצה אתנית אחת ולא של כל אזרחי המדינה. הוא היה יכול לערער על מערכת שלמה של חוקים ותקנות שתכליתם העדפת יהודים על פנים לא יהודים, אף שבנוסחם הכתוב אין מופיעות בהן המילה “יהודי” (מענקי הדיור הניתנים ל”יוצאי צבא”, תמיכות והטבות ל”עולים חדשים” דרך הסוכנות היהודית ועוד). נוסף על כל אלה, ההגדרה “מדינתו של העם היהודי” מעוררת את השאלה מיהו יהודי, ומיד אחריה – מי מוסמך לקבוע מיהו יהודי. לו נחקקה חוקה היה על מנסחיה לכלול בה את הגדרת הלאום היהודי,125 ומכך היה עולה שמחוקק חילוני הקובע מיהו ומהו יהודי, בהכרח שיצטרך להגדירו לפי אמות מידה חילוניות. לא ייתכן סעיף בחוקה שלפיו “יהודי הוא כל מי שיוגדר על ידי הרשות הדתית המוסמכת לכך ככזה”, שכן לפי התפיסה הציונית יהדות אינה קטגוריה דתית כי אם לאומית. עם זאת לא תוכל החוקה להגדיר “יהודי” הגדרה שאינה דתית כי אין כזאת בנמצא, כפי שהתברר ב”פרשת רופאייזן” (האח דניאל), שבסופה קבע בית המשפט שהשתייכות לדת היהודית היא סימן היכר להשתייכות ללאום היהודי, ולפיכך מי שנולד יהודי ורואה את עצמו כיהודי, אם נקט את הצעד הפורמלי של פרישה מהדת היהודית, קיפח בכך את זהותו היהודית.126 בני פלד, שהיה מפקד חיל האוויר, קבע127 שיש לשים קץ למצב שבו כל המושגים והמונחים של החיים המדיניים התעוותו. לדידו המפולת הכוללת אירעה כי “לא הגדרנו את זהותנו כמדינת לאום סוברנית... רק במסגרת לאומית סוברנית ובתחושת לאום הגר בארצו ובגבולות מוגדרים על ידינו ומוכרים גם
123 עד היום לא נחקק חוק היסוד מחויב המציאות – חוק יסוד החקיקה. למותר לציין שטענתו זו עולה בקנה אחד עם טענתו של אגסי על היות ישראל בגדר מדינת הסדר. 124 ראו ביחס לאגסי קודם לכן. 125 בחוק הלאום למשל אין הגדרה למיהו יהודי. 126 בועז עברון, עמ’ 310 ,311, 312. 127 בחוברת שהוציא בשנת 1980.
27