Page 44 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

הביקורת של בועז עברון על הכנעניות
בועז עברון הקדיש פרק בספרו החשבון הלאומי לאידיאולוגיה הכנענית ובעקבות זאת אף התכתבתי עמו – דבר שמאפשר עיון בביקורתו זו. כאמור לעיל, עוזי אורנן רשם הערות על גבי עותק של הספר וכך ִאפשר לי לחקור את תוכן השיח בין השניים, אשר עסק בעיקרו בכנעניות. עשיתי זאת מנקודת מבט של מדע המדינה תוך התייחסות למושגי יסוד כגון: לאום, מדינה, ליברליזם, רפובליקניזם, רב תרבותיות
ועוד. את הגדרותיה ותכונותיה של הכנעניות מבסס עברון על ספרו של יעקב שביט (המבוסס על עבודת המאסטר שלו) – מעברי עד כנעני. עם זאת ציין עברון כי עם מסירת ספרו לדפוס הגיע לידיו ספרו ג’ימס דאימונד, Homland or holyland ,James Diamond ו”תפיסתו ...את מהות ה’כנעניות’ בהקשריה התרבותיים וההיסטוריים נראית לי משביעת רצון יותר מזו של שביט, אם כי היקף המקורות והפרטיים העובדתיים הסגוליים לתנועה בספרו של שביט הוא יסודי יותר”200. שביט עומד על חשיבותו של המפגש בין רטוש ובין עדיה חורון, שהייתה לדעתו “צומת של השפעות אינטלקטואליות, מדעיות, ספרותיות ואידיאולוגיות האופייניות לשנות ה־30”, בעוד עברון רואה יותר מכך: “א. כהשלמה וניגוד דיאלקטיים למחשבה הציונית. ב. כביטוי לתמורה שבמרכזה עומדים דור בני הארץ ותודעת המולדת הבלתי אמצעית שלו – בניגוד לתודעת המולדת הנרכשת של אנשים כא”ד גורדון, בן גוריון... ג. כביטוי והמשך למהפכה המקראית, היינו חזרה לפירוש הראשוני והבלתי אמצעי של התנ”ך ושל כתבי קודש אחרים, כאמצעי לשבירת הממסד שהוקם על יסוד כתבי קודש אלה עצמם. ד. פאראדוקסאלית, כהשתלבות חוזרת בהיבטים קיצוניים של פעילות יהודית משיחית דווקא”.201 ליד סעיף ד רשם אורנן “באמת הבל”, וביקורתו זו הייתה לטעמי במקומה. טענה נוספת שאליה מתייחס עברון היא “עובדה מאירת עיניים היא שהתורה ה’כנענית’, הקוראת להינתקות גמורה מהיהדות, קיבלה את עיצובה השיטתי דווקא בתקופה שבה הגיעה ההתקפה על העם היהודי לשיאה, היינו פרוץ מלחמת העולם השנייה והשמדת יהודי אירופה. הייתה בכך משום קביעה מתריסה שהעם העברי במולדתו, כאומה חדשה, אינו כפוף לחוקים השוררים בגורל העם היהודי בפזורתו, הינתקות מודעת מ’הגורל היהודי’ דווקא בשעה שגורל זה נתגלה במלוא אימתו. כפי שכבר ציינו, הינתקות זו לא הייתה מוגבלת לקבוצה ה’כנענית’. זו רק נתנה ביטוי קיצוני ו’אידיאולוגי’ להלכי הרוח ששררו במידה רבה בישוב ובתנועה הציונית”202.
לדברים אלו מעיר אורנן: “זה בספק מבחינת העובדות. הועד לגיבוש (הוועד לגיבוש הנוער העברי – י. ב) קם ופעל לפני שנודע על ההשמדה”203. אין הסכמה לגבי מועד ייסודה של התנועה הכנענית. רטוש מזהה אותו עם כנס בהשתתפות 42 איש בשנת 1942204, אך דן לאור205 טוען שהתנועה נוסדה ב־1939, ובמקום אחר – ב־1940206. הביוגרף של רטוש, יהושע פורת, אמר שבכתב אל הנוער העברי באו לידי ביטוי התפיסה הלאומית של רטוש “כפי
200 בועז עברון, 1988, הערה מס’ 1, עמ’ 372. 201 שם, עמ’ 351. 202 שם, עמ’ 354. 203 שם, שם. 204 יונתן רטוש, “כל הכבוד לאימפרסיוניזם”, העולם הזה מס’ 1270, 10.1.1962. 205 “מהדרשה אל הנוער העברי – המאבק על הזיכרון, מסות על ספרות חברה ותרבות”, 2009, הוצאת עם עובד, עמ’ 244. 206 שם, עמ’ 238.
44