Page 46 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

העברית הקדומה”212. תגובת אורנן: “אין כאן סתירה, כי העיקר זוהי זהות אחרת”213. אורנן מוסיף בהקשר זה הערה מאירת עיניים: “היהדות הוחייתה על ידי הציונים המאוחרים והיא חלחלה הלאה דרך בתי הספר והעיתונות של הדור החדש”214. במילים אחרות, הייתה וקיימת מערכת ִחברות, שאת תוצריה יש לבקר. ראוי להרחיב מעט בסוגיה זו: ראשית, יש הבדל גדול מאוד בין התרבות הפוליטית של אירופה המערבית (למעשה גם זו של אירופה המזרחית כיום) לבין התרבות של מדינות ערב. מדינות אירופה המערבית הן מדינות לאום וגם מדינות דמוקרטיות, לעומת זאת לא ניתן להצביע עד היום על מדינה ערבית אחת שהיא מדינת לאום או דמוקרטיה ליברלית. שנית, גם ישראל איננה מדינת לאום אלא אתנוקרטיה יהודית, ולכן איננה בגדר מדינה דמוקרטית ליברלית כפי שצידדו בה הכנענים. שלישית, קשה כיום לצפות להקמתה של אומה ישראלית עברית טריטוריאלית שתהיה גם חילונית, שכן סקרים מראים כי “רוב הישראלים מגדירים את הזרם היהודי שהם משתייכים אליו כ’יהודי ישראלי’ (55%). למעשה יש בישראל הרבה יותר ‘יהודים ישראלים’ מאשר ‘אורתודוכסים’ או ‘רפורמים’, ‘חב”דניקים’ או ‘ליטאים’, ‘קונסרבטיבים’ או מי שלא שייכים לאף זרם... (זו) בחירת הגדרה עצמית שמבטאת שני צירי זהות עיקריים: מסורת ולאומיות. זה פירוש ההשתייכות לזרם ‘יהודי ישראלי’”215. מסקנה זו מתכתבת עם טענת א”ב יהושע, שלפיה הישראלי הוא “היהודי הטוטלי”216. עברון מתנגד לניתוק “העמים הדוברים ערבית שב ‘ארץ הקדם’ ממורשתם הערבית ־ אסלמית ולכפות עליהם את התרבות העברית הזרה להם, אפילו שרבים ביניהם הנוצרים והדרוזים. ככלות הכול, חשים גם הנוצרים והדרוזים שהערבית היא לשונם ולשון תרבותם, ואין זה מפריע להם להיות נוצרים ודרוזים”.217 ביחס לטענה זו תמה אורנן: “אין כאן כלל התייחסות לבעיית השפה הערבית – ספרותית?, מדוברת?”.218 הדברים דורשים עמידה על מעמד השפה הערבית המדוברת, ולכך יוקדש הפרק הבא.
עברי דבר עברית כישראלי, או ערבית מדוברת
הכנענים צידדו בבית ספר עברי חילוני אחיד, עם שיעורי דת של רשות, כהגדרת עזרה זהר. כלומר מודל רפובליקאי המושתת על הפרדה בין מוסדות הדת למוסדות המדינה כולל מערכת החינוך, באופן דומה לתקדים הצרפתי. אורנן (בלשן במקצועו) מוסיף לתפיסה זו עמדה ביחס לשפה הערבית, ובכך מטה את התפיסה הכנענית הרפובליקאית לתפיסה ליברלית מובהקת! עזרה זהר נימק במאמרו שהוזכר לעיל את העמדה הכנענית המקורית: “בית הספר הערבי הוא בתוקף
212 שם, עמ’ 357. 213 שם, שם. 214 שם, עמ’ 358. 215 שמואל רוזנר וקמיל פוקס, יהדות ישראלית, דיוקן של מהפכה תרבותית, 2018, דביר והמכון למדיניות העם היהודי, עמ’ 34־35. 216 א”ב יהושע”, ממלכוד הזהות למלכודת הנורמאליות”, הקיר וההר, 1989, זמורה ביתן, עמ’ 145. 217 עברון, עמ’ 358. 218 שם, שם.
46