Page 159 - יוסי שדה 4.8.23 אינטר
P. 159
19-6-2012
אבי אתגר- סיפורי שטיחים.
פעם, המלה פרס, הזכירה לנו רק שטיחים. אבא שלי היה אומר- זה שטיח טוב, קשאני! אתה ודאי זוכר, שברחובות הערים כאן, בתל אביב ובירושלים- ואולי אפילו במרחקים בחיפה - היו מסתובבים פרסים, ועל כתפיהם- שטיח או שניים. שטיחולוגים... חוץ משטיחולוגים, היה בין המסתובבים גם המשורר יבי. יבי מכר בשיווק ישיר את ספרי השירה שכתב. הוא היה מגיע למשרד, וכותב לך הקדשה בספר שמכר לך בפרוטות- מה שימך, היה שואל- ואם אמרת אבי, היה כותב הקדשה- לאבי ידידי ואהוב ליבי, גדול המגישים ברדיו, ענק רוח, טייקון תרבות, אוהב אדם, איש המוסר, באהבה רבה, מיבי. היום, אפשר להשיג ספרי שירה של יבי, בחנויות לספרים משומשים, עם הקדשה. אבל- בלי הקדשה- זה פריט נדיר, ששומרים בכספת. זה מה שנקרא, COLLECTORS .ITEM אבל- בוא נחזור לשטיחים. אני יושב לפני שנים- הכל אצלי לפני שנים- במישרדי עם ידידי עודד, ומופיע פרסי עם שני שטיחים בכתף ימין, ושטיח אחד בכתף שמאל. מדבר במבטא שלא משאיר מקום לספק. אדון רוסה שטיךךךך???? אני כמובן עונה בשלילה מוחלטת. לא רוססססה. הוא ממשיך- לא כסף ליסתכל. רק מיסתכל, לא קונה. לא, אני אומר- לא רוסססה מיסתכל. אין לי זמן. האיש מיתחנן- לא הרבה זמן מיסתכל. רק מיסתכל קסד, כן - כן, לא - לא. אני מהסס- וזאת, כמובן, טעות קשה. הוא מבחין בהיסוס, וחוזר על המשפט- רק מיסתכל - כן-כן- לא לא! הולך אני מקום אחר. עודד, בצד של הפרסי, אומר לי- מה כפת לך ליסתכל? טוב, אני אומר, תביא שניסתכל. שפוך, זרוק שטיח! מוריד האיש את השטיח הפנימי מכתף ימין, שופך אותו בברוטאליות בריצפה, ואומר- זה שטיךךך זהב! זהב! שווה אולי עשר אלף לירות, אולי יותר. אבל- בעל הבית מישתגע, רק רוצה ארבע אלף לירות. זה שטיךךך שווה הרבה!
159
