Page 160 - יוסי שדה 4.8.23 אינטר
P. 160
הרבה. תלך באלמבי- מוכר ביותר כסף. תלך בדיזינגו- עוד יותר מאלמבי!!! כשהוא לא רואה תנועה חיובית על פני, הוא מוסיף- זה שטיךך ברזל, חזק! הרים אותו לאויר, ונתן לו שלשה בוקסים נוראיים- אני במקום השטיח הייתי מיתעלף על
המקום. איזה בוקסים! אתה רואה,אדון, אמר הפרסי. מה שם שלך? שדה, אמרתי, קצת מבוהל. הפרסי אמר- הפעם לא מסייה ולא גספודין- אלא ארא שדה ( ארא זה אדון בפרסית, כמו ארא חאן), ארא שדה- זה שטיךך לא מיקלקל ממכות. לא מיקלקל מבוקסים. ברזל!! הוא חזר והרים את השטיח ובעט בו באכסטזה בעיטות נוראיות, כשאני הולך ומחוויר- וגם עודד התחיל לנשום בכבדות. הבנתי - וכך גם עודד- שלא נצא מכאן בקלות, אפילו שזה המישרד שלי. חיכיתי שיירגע, ושאלתי את עודד, באינגלית, שהפרסי לא יבין- WHAT DO WE ?DO NOW עודד אמר- באינגלית- MAKE HIM A RIDICULOUS OFFE עודד אמר- באינגלית- יעני, תציע הצעה מגוחכת. האיש, מיתנשם מהמכות שהחטיף לשטיח, שואל- נו? מה אומר אתה, ארא שדה? לא טוב שטיךךך? כיחכחתי, חימחמתי, הישתעלתי, ואמרתי- “מה ארבעת אלפים? אני לא צריך שטיךך בכלל!” התחלתי לדבר כמוהו... האיש פתח את השטיח מחדש, והתחיל לבעוט בו כמו משוגע- זה שטיךך ברזל, ארא שדה! זה בעל הבית משוגע, ארא שדה. זה שטיךך אין כזה שטיךך. זה זהב! הכל ארבעת אלפים, שווה עשר אלף! באלמבי- יותר! בדיזינגו- עוד יותר מאלמבי! זהב! זהב! החיוורון של עודד התגבר, וגם אני איבדתי קצת מהצבע שהיה לי בפנים. איך ניפטר מהאיש? אמרתי, כמו האבא שלי, במקרה התרנגולת של האשכנזי,- אני לא קונה שטיך. לא מעונין. אבל, אם הייתי קונה, לא משלם יותר מ 1200 לירות- וגם זה, אולי, אולי!!!! האיש היסתכל לאחוריו, ליראות עם מי אני מדבר. לא היה שם אף אחד. שוב חזר אקט המכות לשטיח והדיאגנוזה בקשר לבעל הבית. ושוב אמרתי- בתקווה שילך- ושירביץ לשטיךך במשרד של זילברשטיין ממול- אני לא קונה. לא צריך שטיךך. ואז- קרה דבר מפתיע- האיש אמר- טוב, תביא 1200 לירות. היה ברור לי ולעודד, שאם אני אומר לא רוצה- מה שעשה האיש לשטיךך, יחוויר
160
