Page 16 - פשיטא_המפקיד_דוגמה

‫בבא מציעא פרק המפקיד ‪ //‬דף ל"ד עמוד א'‬ ‫‪16‬‬

‫‪mple‬‬ ‫‪sample‬‬ ‫‪sample‬‬ ‫‪sample‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪s‬‬
‫אלא אמר רבי זירא‪:‬‬ ‫תשובה –‬ ‫יישוב‬ ‫‪s‬‬
‫נעשה כאומר לו חוץ מגיזותיה וולדותיה‪.‬‬ ‫הבעלים התכוון להקנות רק את הכפל‬ ‫התירוץ‬ ‫‪s‬‬

‫ולא את הצמר והוולדות‬

‫[וכאילו עשה תנאי מראש‬
‫שהפרה קנויה לו בלי הצמר והוולדות]‪.‬‬

‫‪mple‬‬ ‫ומאי פסקא?‪sample‬‬ ‫ואיך יודעים שזו כוונת הבעלים?‪ple ple‬‬ ‫הסבר‬
‫‪mple‬‬ ‫תשובה –‪sam sam‬‬ ‫היישוב‬
‫סתמא דמלתא ‪ -‬שבחא דאתא מעלמא‪,‬‬
‫עביד איניש דמקני‪.‬‬ ‫מסתבר לומר שהוא מוכן להקנות לו רק את הכפל‪,‬‬

‫שבחא דמגופה‪ ,‬לא עביד איניש דמקני‪.‬‬ ‫משום שהכפל מגיע מחוץ לגופה של הפרה‪,‬‬

‫איכא דאמרי‪ ,‬אמר רבא‪sample:‬‬ ‫אבל אינו מוכן להקנות לו את הצמר והוולדות‬

‫נעשה כאומר לו לכשתגנב ותרצה ותשלמני‪,‬‬ ‫משום שהצמר והוולדות מגיעים מגופה‪.‬‬
‫סמוך לגניבתה קנויה לך‪.‬‬
‫ויש שתירצו בשם רבא בנוסח אחר‪ple ple:‬‬ ‫התירוץ‬
‫הבעלים אינו מקנה לו את הפרה מתחילת‪sam sam‬‬ ‫של רבא‬
‫בנוסח‬

‫אחר השמירה בקניין "משיכה"‪,‬‬

‫אלא בקניין "חצר" רק ברגע הסמוך לגניבה‪.‬‬

‫ההבדל ומה ההבדל בין שני התירוצים?‬
‫בין‬
‫מאי בינייהו?‬ ‫א) לפי הנוסח השני‪,‬‬ ‫התירוצים‬

‫‪mple‬‬ ‫איכא בינייהו קושיא דרבי זירא‪sample.‬‬ ‫לא קשה הקושיא מצמר וולדות‬
‫אי נמי ‪ -‬דקיימא באגם‪.‬‬
‫[שהרי נקנה לו רק סמוך לגניבה]‪ple ple.‬‬
‫ב) לפי הנוסח השני‪sam sam,‬‬

‫אם נגנבה מהאגם אינו קונה‬

‫[מפני שבמצב כזה אין קניין "חצר"]‪.‬‬

‫‪mple‬‬ ‫‪sample‬‬ ‫ב ש‪e‬ו‪l‬מ‪p‬ר‪m‬ש‪a‬ה‪s‬בטיח לשלם‪sample‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪mple‬‬ ‫‪s‬‬
‫שילם ולא רצה לישבע [וכו']‪:‬‬ ‫חידוש למדנו במשנה ששומר חינם ששילם‪,‬‬
‫אמר בי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן‪:‬‬ ‫של‬
‫הבעלים מקנה לו את הכפל‪.‬‬ ‫ר' יוחנן‬
‫לא שילם שילם ממש‪,‬‬
‫אמר ר' יוחנן ‪ -‬אין צורך שישלם ממש‪,‬‬ ‫בביאור‬
‫אלא כיון שאמר הריני משלם‪sample,‬‬ ‫דין‬
‫אף על פי שלא שילם‪.‬‬ ‫אלא אפילו אם אמר שמתכוון לשלם‪,‬‬
‫המשנה‬
‫כבר מקנה לו את הכפל‪sample sample.‬‬

‫‪ple ple ple ple‬‬