Page 18 - פשיטא_המפקיד_דוגמה
P. 18

‫בבא מציעא פרק המפקיד ‪ //‬דף ל"ד עמוד א'‬                     ‫‪18‬‬

‫‪mple‬‬    ‫‪sample‬‬                              ‫‪sample‬‬  ‫‪sample‬‬                                                 ‫‪s‬‬
‫‪mple‬‬           ‫תנן‪ :‬שילם ולא רצה לישבע‪.‬‬                                                                    ‫‪s‬‬
‫‪mple‬‬           ‫שילם – אין‪ .‬לא שילם – לא‪.‬‬    ‫אך קשה עליו מהרישא במשנה שאמרו‪:‬‬                 ‫נסיון‬
‫‪mple‬‬  ‫אימא סיפא‪ :‬נשבע ולא רצה לשלם ‪-‬‬                        ‫"שילם ולא רצה לישבע"‪,‬‬           ‫להקשות‬
‫‪mple‬‬                                                                                        ‫על דבריו‬
‫‪mple‬‬                      ‫טעמא דלא רצה –‬
                                            ‫שמשמע שדווקא כששילם ממש‪.‬‬
        ‫הא רצה‪ ,‬אף על פי שלא שילם‪sample.‬‬
                                            ‫אמנם מהסיפא משמע כדבריו שאמרו‪:‬‬
             ‫אלא מהא ליכא למשמע מינה‪.‬‬
                                                                        ‫"נשבע ולא רצה לשלם"‪,‬‬
                    ‫תניא כותיה דרבי יוחנן‪:‬‬
                                            ‫ומשמע שאם היה רוצה לשלם‪ ,‬היה מקבל כפל‪sample sample.‬‬
        ‫השוכר פרה מחבירו ונגנבה‪sample,‬‬
                                            ‫מכיוון שיש סתירה בין הרישא לסיפא‪,‬‬               ‫מסקנה‬
      ‫ואמר הלה‪ :‬הריני משלם ואיני נשבע‪,‬‬                      ‫אין ראיה לכאן או לכאן‪.‬‬
                       ‫ואחר כן נמצא הגנב‪,‬‬
                                                        ‫ויש להוכיח כדבריו מברייתא שאומרת‬    ‫ראיה‬           ‫‪s‬‬
               ‫משלם תשלומי כפל לשוכר‪.‬‬                                                       ‫לר' יוחנן‬
                                                ‫שהשוכר פרה מחברו ונגנבה‪ple ple,‬‬             ‫מברייתא‬
                                            ‫והשוכר אמר‪" :‬הריני משלם"‪sam sam,‬‬
                                                    ‫הרי הוא קונה את הכפל‪.‬‬

      ‫‪sample‬‬                                ‫ג ג‪e‬ם‪pl‬שו‪m‬מ‪a‬ר‪s‬שהודה קונ‪e‬ה‪l‬א‪p‬ת‪m‬ה‪a‬כ‪s‬פל‬                           ‫‪s‬‬
                                                                                                           ‫‪s‬‬
                         ‫אמר רב פפא‪:‬‬                                           ‫למדנו במשנה‬  ‫רב פפא‬         ‫‪s‬‬
      ‫שומר חנם – כיון שאמר פשעתי‪,‬‬           ‫ששומר חינם שטען שנגנבה ובכל זאת שילם‪,‬‬           ‫מוסיף‬
                                                                                            ‫על דין‬
      ‫מקנה ליה כפילא‪sample,‬‬                                    ‫הבעלים מקנה לו את הכפל‪.‬‬      ‫המשנה‬

         ‫דאי בעי‪ ,‬פטר נפשיה בגניבה‪.‬‬                                         ‫אמר על כך רב פפא –‬
                                            ‫שגם אם השומר הודה על האמת שפשע וחייב לשלם‪,‬‬

                                            ‫הרי זה נחשב כהתנדבות‪ ,‬והבעלים מקנה לו את הכפל‪ple ple.‬‬
                                            ‫והטעם הוא ‪ -‬שהשומר היה יכול לשקר‪sam sam‬‬

                                            ‫ולפטור את עצמו בטענת גניבה ואבידה‪.‬‬

           ‫שומר שכר – כיון שאמר נגנבה‪,‬‬                                      ‫וכן הדין בשומר שכר‬
                          ‫מקנה ליה כפילא‪,‬‬                          ‫שהודה שנגנבה וחייב לשלם‪,‬‬
                                                                  ‫שהבעלים מקנה לו את הכפל‪.‬‬
      ‫דאי בעי פטר נפשיה בשבורה ומתה‪sample.‬‬
                                                ‫והטעם הוא – שהיה יכול לשקר‪ple ple‬‬
                                            ‫ולפטור את עצמו בטענת אונס‪sam sam.‬‬

‫‪ple ple ple ple‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23