Page 46 - יוצאות לאור - מנהיגות נשית - גיליון יוני 2020
P. 46
מוח קדום
והשרדותי
ואני בעיצומו של שינויי שיווקי בעסק שלי והבניה של רונית עסיס ,הרפתקנית וחובבת טבע נשואה
התשתית לוקחת המון זמן ואנרגיה .הרגשתי לרגע באושר ועוסקת בגידול אורגני של שלושה מתבגרים.
חנוקה בתוך המטלות הביתיות .חשבתי שאת רובן מאמנת אישית ועסקית ,עצמאית פעילת איכות
כבר האצלתי לעוזרת ,למבשלת שהבאתי לארבע סביבה .מאמינה בחיים של משמעות ,חופש,
שעות בשבוע ולבני הבית .הילדים היו בשיעורים התפתחות ותנועה מתמדת ,נחישות ,בניית סביבה
מקוונים ,בעלי היקר בשיחות עבודה ואני הגמישה,
הוורסטילית ,שמחזיקה את התמונה הגדולה של תומכת סביבי.
תחושת הבטחון והנינוחות שאני רוצה לייצר לעצמי
ולבני הבית דרך הבישולים ,או אולי "החוליה אז סדרו לנו " ,"staycationאומנם עטוף בחוסר
החלשה" שתמיד זזה ראשונה בכדי לייעל ,להקל וודאות וחשש אבל נזכרתי בימים שפשוט חלמתי
ולתמוך בשינויים שכל בני הבית עוברים .מותשת, להעביר יום בבית עם אוכל טוב ,ספר טוב ולרגע
התלהבתי מההזדמנות .לא שמתי לב שהמח שלי
מבולבלת ועובדת עצות .לא שוב! עבר לחשיבה הרבה יותר השרדותית והאוטומט
הקדום הכניס אותי למנגנון לחימה השרדותי כנראה
במהלך חיי עברתי מרווקה עובדת לנשואה עובדת, כי פשוט לא עיכלתי רגשית עד הסוף את מאורע
מנשואה עובדת כשכירה לנשואה עובדת כעצמאית,
משם לאמא במשרה מלאה שהחליטה להתמקצע הנגיף וההשלכות שלו.
באמהות שלה וללמוד איך להיות האמא המשמעותית
והאותנטית שתמיד רציתי שתהיה לי .יצירתיות, החזית היתה המטבח ואני ב fightנותנת מלחמה!!
חופש ,חינוך ביתי ,הנקה ,אוכל בריא ואורגני והרבה מצאתי את עצמי יורה לכל הכיוונים :דפי אורז
מחשבה ואכפתיות עטופים בהתמסרות מטורפת. ממולאים ,פלפלים ממולאים ,תבשיל רטטוי ,סלט
למדתי כל תחום שהרגיש לי רלוונטי לאמהות שלי. מוקפץ ,סלט טרי ,אורז ירוק (שבדרך כלל הילדים
ממסאג' תינוקות עד מגוון קורסים בחינוך ילדים עוזרים לי לשטוף ולקצוץ את כל עשבי התיבול ,אבל
בשיטות שונות ,זוגיות ,מודעות ,נשימות ומה לא. במצב לחימה אני לבד מול הפטרולזיה קוצצת ללא
הלכתי אחרי הלב .סקרנית ונרשמת כל פעם לעוד רחמים) ,ושניצלים ובראוניז .אפשר לחשוב שאני
קורס ועוד סדנא .השאלה הקבועה שחברים ומכרים
שאלו אותי בשנים הראשונות כאמא היתה מתי את מבשלת לכל הממשלה שעוד לא קמה.
חוזרת למקצוע? למשרד עורכי הדין .היה גם טלפון
מהמשרד שישמחו שאחזור .ולרגע גם התלבטות אחרי יומיים מצאתי את עצמי עם המטלית ווטקס
אמיתית כי השכר היה משמעותי לא פחות מכל עוברת בפעם האלף שוב על המסגרת של הכיריים
האידיאולוגיה האמהית שרציתי ליישם .היום אני ותחושות של תסכול ושחיקה נוראית הביאו אותי
מבינה שהייתי רדופה ע"י התדמית והציפיות לחשוב שזו העבדות המודרנית וגלוריה סטיינם
עבדה לחינם .שום דבר במעמד האשה לא השתנה,
זה לא פמיניזם זה אלטרואיזם .חזרתי שני דורות
אחורה ותמונה של סבתא שלי עומלת במטבח
עלתה לנגד עיני .כמה שאהבתי לעזור לה ...היא
היתה מלאת חיוניות ונמרצת ואני בתנועות גסות
ומהירות עושה יותר לכלוך מתועלת ומבעבעת
מתסכול ותחושת חוסר אונים .איך לעזאזל הבאתי
על עצמי את העבדות הזו ,כשהתקופה מאתגרת
46