Page 47 - יוצאות לאור - מנהיגות נשית - גיליון יוני 2020

‫אין מקום שהוא‬ ‫החברתיות שהמקצוע שלי יצר לי‪ ,‬ורדופה לא פחות‬
‫רחוק מידי‬ ‫ע"י התדמית האמהית שנתפשת בחברה כשטחית‪.‬‬
‫והשאלה "אז מה את עושה כל היום" היתה עולה‬
‫(ג'ון לוינגסטון‪ ,‬השחף)‪.‬‬ ‫באותה נשימה עם השאלה "אז מתי את חוזרת‬
‫למשרד"‪ .‬שנים הרגשתי שאני הולכת אחרי הלב‬
‫פנינה זיו‪ ,‬חברת מועצה נס ציונה‬ ‫שלי ונגד הזרם‪ ,‬אבל התגובות שקיבלתי מהסובבים‬
‫השאירו אותי בספק תמידי ולא ממש בטוחה שזה‬
‫עם תחילת ההכרזה על הסגר ומידע על גילוי נדבקים‬ ‫נכון‪ .‬התרחקתי מחיים של אשת קריירה וספגתי‬
‫בעיר‪ ,‬הקמתי קבוצת נשים בווצאפ‪ ,‬שהגרעין שלה‬ ‫הרבה מבטים מאוכזבים‪ .‬המשפחה‪ ,‬החברים ואפילו‬
‫היה מרשימת אנשי הקשר הפרטית שלי‪ .‬בקשתי‬ ‫בעלי האהוב שהיה שואל בכל פעם שהודעתי לו על‬
‫להעביר אלי כתובות של מי שזקוקה לקניות או‬
‫תרומה או כל עזרה אחרת‪ .‬מבול בקשות של חברות‬ ‫קורס חדש שנרשמתי אליו ‪" -‬עד מתי?"‬

‫שביקשו להצטרף למעגל הנתינה‪.‬‬ ‫היום אני כבר לא משלמת דמי לישכה ושמחה שנתתי‬
‫לעצמי לחוות את העבודה כעורכת דין וגם פתחתי‬
‫הפניות למשפחות ‪ ,‬חד הוריות‪ ,‬קשישים וניצולי‬ ‫לעצמי מרחב להתפתח ולהתקדם לתחומים נוספים‪.‬‬
‫שואה ‪-‬שאינם מוכרים לרווחה‪ .‬משבר הקורונה‬ ‫רק כשחזרתי לחיי קריירה ממקום אחר הבנתי כמה‬
‫הכניס אותם למצוקה נקודתית‪ .‬שם היינו כדי‬ ‫אני אוהבת אותם‪ .‬האמהות שלי ממשיכה גם היא‬
‫לעזור‪ .‬התחלנו בהכנת ארוחות‪ ,‬עוגות וחלות‪ .‬פירות‬ ‫להתפתח ולהשתנות בהתאם להתפתחות האישית‬
‫טריים‪ .‬ירקות אורגניים‪ ,‬תפו"א שקנינו מחקלאים‪,‬‬ ‫שלי ולצרכים של ילדיי‪ ,‬והחזרה הזו למטבח החזירה‬
‫אפרסקים‪ ,‬שזיפים‪ ,‬ריבת פירות ביתית‪ ,‬צעצועים‪,‬‬ ‫אותי לדפוס ישן של אמהות כפי שתפסתי אותו אי שם‬
‫ספרי קריאה ומשחקי קופסא‪ .‬עמידה בתור לקניית‬ ‫בעבר‪ .‬וכן‪ ,‬הוא יושב על מטענים אישיותיים‪ ,‬גנטיים‬
‫ביצים לפסח‪ .‬חוברות צביעה עם משפטי העצמה‬ ‫ומיגדריים שאני לומדת בכל תקופה בחיי לאזן‪ ,‬ושוב‬
‫לאזן‪ ,‬ושוב לאזן‪ .‬מלאכת האיזון העדינה הזאת לא‬
‫ועוד ועוד‪...‬‬ ‫נגמרת לעולם‪ .‬כנשים נולדנו עם יכולת התחדשות‬
‫טבעית ורגישות גבוהה לסביבה‪ .‬בלי להרגיש אנחנו‬
‫הכל בתרומות ובלי לבדוק האם הפניה ממשפחה‬ ‫חולשות על הרבה מרחבים בחיינו ובחיי היקרים לנו‬
‫מוכרת לרווחה‪.‬‬ ‫ויכולות לבחור כל פעם מחדש מתי להתערב‪ ,‬כמה‬
‫להתערב ואיך ההשפעה שלנו תבוא לידי ביטוי‪ .‬אני‬
‫התרומות הגיעו מהיום הראשון בו הוכרז הסגר ועד‬ ‫יודעת שזה לא פשוט ושהרבה פעמים אנחנו נתקעות‬
‫יום שישי האחרון‪...‬‬ ‫במעגלים שוחקים ולא אפקטיביים‪ ,‬גם בגלל קודים‬
‫וציפיות חברתיות ובעיקר בגלל שזאת הדרך הכי‬
‫כמה נדיבות‪ .‬כמה עוצמה ורצון טוב‪.‬‬ ‫נכונה עבורנו לצמוח ולהתפתח‪ ,‬וכשאנו מצליחות‬
‫להחלץ מהן‪ ,‬אנו מקבלות הרבה תובנות איך שוב‬
‫נשים‪ .‬נערות ופנסיונריות עשו הכל באהבה‪ ,‬כל אחת‬ ‫ליצור איזון‪ .‬זוהי מחזוריות החיים בעיני‪ .‬אחרי‬
‫כפי יכולתה‪ .‬בהכנה‪ ,‬בתרומה כספית או בחלוקה‪.‬‬ ‫שנרגעתי‪ ,‬נשמתי ושאלתי את עצמי מה הכי חשוב לי‬
‫לעשות בתקופת הקורונה הבנתי שחשוב לי בין היתר‬
‫והכי חשוב‪ ,‬כמה איכפתיות וחמלה כלפי השכנים‪...‬‬ ‫להמשיך לעבוד ולקדם את העסק שלי והגדרתי‬
‫לעצמי כמה שעות ביום אני רוצה לעבוד‪ .‬דיברתי עם‬
‫בקשנו לשים לב ולראות בכל בנין אם יש קשישים או‬ ‫בעלי והבנו ביחד איך מתחלקים בתחזוקה ותפעול‬
‫נזקקים‪ .‬ציוותנו תורמות מול משפחות בבידוד כדי‬ ‫המטבח והבית‪ .‬יש משימות שישארו תמיד שלי‪,‬‬
‫שיהיה רצף בקשר ופחות חשיפה מול אנשים מהעיר‪.‬‬ ‫כי כרגע ככה אני בוחרת‪ .‬הבנתי שאני רוצה לתת‬
‫התרומות המשיכו עד יום שישי לפני שבועיים‪ .‬ועוד‬ ‫לילדים שלי בכל הזדמנות עוד כלים לדעת לבשל‬

‫קצת‪...‬‬ ‫ולתחזק את המטבח‪ .‬וההכשרה בעיצומה‪.‬‬

‫יצרנו קבוצת מועדון נשים בנס ציונה שיכולים להרים‬ ‫בכתבה הבאה אכתוב על תקשורת משפחתית‬
‫את העיר באנרגיה שבנינו‪ .‬היה משבר וסגר ואנחנו‬ ‫מקרבת בתקופת קורונה וגם בימי שיגרה רגילים‪..‬‬

‫ניצחנו ובנינו קהילה למופת‬ ‫בנתיים הרבה שמחה ובריאות לכולן‪.‬‬

‫‪47‬‬