Page 28 - Hatzvi 1102

‫מתחת לפני השטח‪ -‬יחסי הגומלין‬ ‫מטיילת אספה גדי‬
‫בין ארכיאולוגיה לפוליטיקה‬ ‫בגן לאומי מצדה‪,‬‬
‫פעולה‪ ,‬שכנראה תגרום‬
‫בישראל ‪ /‬שוקה דורפמן‬ ‫לנטישתו על יד האם‬

‫של 'אל‪-‬אקצא' בסכנה הייתה קיימת כבר מאז‬ ‫ביקורת מאת ד"ר דוד יששכרי‬ ‫עונת ההמלטה ביעל הנובי היא‬
‫‪ 1929‬כאשר היהודים בקושי יכלו להתפלל ליד‬ ‫בראשית האביב‪ ,‬כך שבימים‬
‫הכותל המערבי‪ ,‬שלא לדבר על עליה להר‬ ‫אני לא חושב כי קיימות הרבה מדינות בהן‬ ‫אלה‪ ,‬קל יחסית‪ ,‬לצפות באמהות‬
‫הבית ותפילה שם ר"ל‪ .‬לפיכך ניצולו הציני‬ ‫הארכיאולוגיה‪ ,‬עשויה להיות נושא אקטואלי‬
‫והבוטה של נושא זה למאבק שהיה אז "רק"‬ ‫ובראש החדשות כמו בישראל‪ .‬עוד משנות‬ ‫ובגדיים במדבר יהודה‬
‫על עתיקות ושימורן מזעזע אף היום כאשר‬ ‫החמישים אני זוכר את תגליותיו של פרופ'‬
‫הסיסמא השקרית הזו משמשת כדלק למדורת‬ ‫יגאל ידין תפשו מקום בראש מהדורות החדשות‬ ‫מחקים את הבוגרים במשחקי מלחמות וכך‬ ‫אתמול ראתה מטיילת בגן לאומי מצדה גדי‬
‫האלימות הרצחנית‪ .‬גם כאן ‪ ,‬לפי סיפורו של‬ ‫והעיתונים‪ ,‬והופעותיו בציבור היו כה‬ ‫כבר בגיל צעיר בוחנים את כוחם מול שאר בני‬ ‫לבדו היא אספה והביאה אותו לפקחי הגן‬
‫דורפמן‪ ,‬הוא הצליח‪ ,‬במידת מה להנמיך את‬ ‫פופולאריות כאילו היה זה מעין "כוכב רוק"‪.‬‬ ‫הלאומי‪ ,‬גם בשמורת עין גדי דיווחו המטיילים‬
‫גובה הלהבות על הליכה לקראת הצד השני‬ ‫מאז תגליותיו הגדולות‪ ,‬במדבר יהודה ובמצדה‬ ‫גילם‪.‬‬ ‫על גדיים לבדם‪ .‬חשוב לציין כי אסור להתקרב‬
‫ופשרנות‪ .‬בכל מקרה תולדות הסיכסוך הזה‪,‬‬ ‫(הראויות למאמר ניפרד) ‪ ,‬מסתבר גם כי כל‬ ‫או לגעת בגדיים כיוון שפעולה זאת גורמת‬
‫גם על נושא 'מעלה המוגרבים' ו'מנהרות‬ ‫מהות קיומיינו כאן נישען במידה רבה על העבר‪,‬‬ ‫משקלו של יעל נובי זכר ‪ 60-52‬ק”ג‪ .‬משקל‬ ‫ל״‪-‬הכתמה״ של החיה מה שיכול לגרום לאמא‬
‫הכותל' מפורטות בספר‪ .‬לקראת סיום‪ ,‬אולי‬ ‫ולכן נושאים ארכיאולוגיים הגיעו למהדורות‬ ‫הנקבה ‪ 40-23‬ק”ג‪ .‬אורך הקרניים אצל הזכר‬ ‫לא לזהות את הגדי‪ .‬הגדי הוחזר למקום בו‬
‫על מנת להוריד את עומס הדברים‪ ,‬הספר עוסק‬ ‫החדשות ולצערינו לא בהקשרים חיוביים אלא‬ ‫הוא עד ‪ 130‬ס”מ ואצל הנקבה עד ‪ 40‬ס”מ‪.‬‬ ‫נמצא‪ ,‬בתקווה שהאמא תמשיך את הטיפול‬
‫בסכסוכים בני מאות רבות של שנים‪ ,‬בין העדות‬ ‫עקב מאבקים פוליטיים קשים‪ ,‬הכרוכים‬ ‫ליעל הנובי פרוות חורף עשירה יותר במרכיב‬
‫הנוצריות לבין עצמן‪ ,‬בנושא השליטה בחלקי‬ ‫בהוויית קיומינו כאן‪ .‬הספר מתאר את קורות‬ ‫הצמרי (אך אינה דומה לפרוות היעל ההימלאי‪,‬‬ ‫בו‪.‬‬
‫'כנסיית הקבר' אשר בויה‪-‬דולורוסה בירושלים‪.‬‬ ‫'רשות העתיקות' בתקופה שמר דורפמן ז"ל‬ ‫שעובייה ‪ 20‬ס”מ)‪ .‬בקיץ הפרווה דקה ומבריקה‪,‬‬
‫בהקלה ניתן לומר כי קיימים סכסוכים קשים‬ ‫עמד בראשה‪ ,‬מנת ‪ 2000‬ועד שנת ‪ .2011‬הוא‬ ‫ומחזירה חלק ניכר מקרינת השמש‪ .‬בשעות‬ ‫במידה ואתם רואים חיית בר במצוקה יש‬
‫בהם אין לנו חלק‪ .‬גם התרומות של כמרים‬ ‫מתאר את בסיסה הסטטוטורי ‪ ,‬וקשריה עם‬ ‫החמות היעלים נחים בצל‪ ,‬ולפני רביצה הם‬ ‫להתקשר למוקד רשות הטבע והגנים ‪*3639‬‬
‫נוצריים שונים למחקר הארכיאולוגי בארץ‬ ‫עולם האקדמיה דהיינו יש לנו כאן רשות‬ ‫חופרים ברגליהם הקדמיות ומסלקים את‬
‫ישראל בכלל ובירושלים בפרט עשויים לשמש‬ ‫ממשלתית העוסקת בנושאים הקשורים למחקר‬ ‫או לדווח לפקח באיזור ולא להתקרב לחיית‬
‫כהקלה לקראת סיום הספר‪ ,‬הסך הכל קשה‬ ‫מדעי‪ ,‬מצד אחד ובאינטרסים ואינטרסנטים‬ ‫השכבה העליונה של הקרקע החמה‪.‬‬ ‫הבר‪.‬‬
‫מבחינת נושאיו‪ ,‬הזה‪ .‬זה אינו ספר לקריאת‬ ‫כלכליים מאידך‪ ,‬מצבים העלולים ליצור ניגודי‬
‫הנאה‪ ,‬אלא דין וחשבון די טכני‪ ,‬אדמיניסטרטיבי‬ ‫השקפות עולם ואף אינטרסים‪ .‬המחבר מספר‬ ‫הצלת היעלים מהכחדה וקיום אוכלוסיות ברוב‬
‫ופוליטי על תקופת שירותו של דורפמן כראש‬ ‫על המדיניות‪ ,‬והחזון אותן הוא ביסס ואשר‬ ‫מצוקי הנגב ומדבר יהודה נחשב לאחד‬
‫הינחו אותו בשנות הנהגתו‪ ,‬ואשר‪ ,‬לפי עניות‬ ‫מהישגיה הבולטים של שמירת הטבע בישראל‪.‬‬
‫רשות העתיקות‪.‬‬ ‫דעתי‪ ,‬סייעו לו לצלוח משברים קשים מאוד‪.‬‬ ‫היעל הנובי היה נפוץ בעיקר במזרח התיכון‬
‫דרכו היתה בדרך כלל דרך של פשרה‪ ,‬הידברות‬ ‫ובערב הסעודית‪ .‬בישראל שרד עם קום המדינה‬
‫וניסיון להבין את כל הצדדים המנוגדים‪.‬‬ ‫מספר מצומצם של יעלים במדבר יהודה‪.‬‬
‫כדוגמא ראשונה הוא מביא את סיפורה של‬ ‫בעקבות מאמצי שימור החלה אוכלוסיית‬
‫'עיר דוד' החפירות בה ושיקומה על עמותת‬ ‫היעלים להשתקם והתפשטה במדבר יהודה‬
‫"אלע"ד" ('אל‪-‬עיר‪-‬דוד')‪ .‬מכאן הוא עובר‬ ‫ובנגב‪ .‬אחרי מלחמת ששת הימים התפשטה‬
‫לתיאור המאבקים עצמם‪ .‬אחד הקשים ביניהם‬ ‫אוכלוסיית היעלים גם לחלקו הצפוני של מדבר‬
‫היה עם אגודת "אתרא קדישא" של חרדים‬
‫שהקפידו קלה כחמורה עם עצמות נפטרים‬ ‫יהודה‪.‬‬
‫שנמצאו באתרי עבודות‪ .‬הם‪ ,‬בדרכים של‬
‫אלימות כאלו ואחרות ניסו למנוע ביצוע כל‬ ‫יעל נקבה מסוגלת להמליט גדי אחד‪ ,‬ואם היא‬
‫עבודה שיכלו להתאנות אליה‪ .‬ניתן היה אולי‬ ‫מבוגרת ומנוסה‪ ,‬מצבה הגופני טוב והיא מצויה‬
‫להבין את מניעיהם‪ ,‬אולם כאשר הגיעו לפיקוח‬ ‫בתא שטח שבו מזון טוב היא תמליט תאומים‪.‬‬
‫נפש ממש בנושא בניית חדר מיון מוגן באשקלון‬ ‫בשנה שחונה המלטות מעטות ושרידות הגדיים‬
‫מוכת הטילים‪ ,‬לדעתי זה כבר עבר כל גבול‬ ‫נמוכה‪ .‬ההמלטה מתרחשת באביב והייחום‬
‫שהיה יכול להיחשב כסביר‪ .‬שום פשרה לא‬ ‫הוא בסתיו לפני רדת הגשמים‪ ,‬כך שהיעלה‬
‫התקבלה על דעתם ושלום עצמות עתיקות‬ ‫בעצם “מהמרת” על מצב הצומח לאחר שירדו‬
‫שספק רב מאוד באם היו של יהודים בכלל‪,‬‬ ‫הגשמים ‪ -‬אם לא להמליט או אם להמליט גדי‬
‫היה עדיף עבורם יותר משלומם וחייהם של‬ ‫אחד או תאומים‪ .‬ביעלים נצפו "גני ילדים" בהם‬
‫יהודים תושבי הדרום בני זמנינו‪ .‬מסתבר כי‬ ‫מספר נקבות מרכזות את הגדיים יחד ומשאירות‬
‫ההגנה על כבוד המת" מפני 'מחטטי שכבי'‬ ‫נקבה או שתיים שישמרו על הצעירים‪ ,‬באזור‬
‫בלשונם הפכה קרדום לחפור בו בתחומי הכבוד‬ ‫מוגן במצוקים‪ .‬כך מתאפשר לנקבות האחרות‬
‫הכוח ואף הכסף‪ .‬הנושא הכבד השני בו עסק‬ ‫לרעות באזורים מסוכנים יותר‪ .‬עם התבגרותם‬
‫המחבר הוא החפירות על הר הבית והמאבקים‬ ‫ניתן לראות "משחקים" של הגדיים בהם הם‬
‫עם רשות ה"ווקף" המוסלמית‪ .‬הללו‪ ,‬כפי‬
‫שהוכיחו תולדות ימי זמנינו ‪ ,‬אינם מוכנים‬
‫לשום פשרה‪ .‬באותה תקופה כידוע עוד לא היו‬
‫פעילויות העלולות להיחשב כפרובוקטיביות'‬
‫מצד חוגים קיצוניים יהודיים‪ .‬כידוע הסיסמא‬

‫חג אביב שמח! גליון מספר ‪ 28 25.03.2021 1 1102‬חג חירות והתחדשות!‬