Page 30 - Hatzvi 1102

‫נאמנות‬
‫משתלמת‬
‫הסיפור 'נאמנות משתלמת' מתוך סידרת הספרים אנשים מספרים על עצמם בהגשת הסופר חיים ולדר‬

‫בעוד אחת מהן השלימה במהירות עם‬ ‫הוא הזכיר את שם החברה המתחרה – זו‬ ‫זה לא עשה לי טוב‪ ,‬וגם אם לא הודיתי בזה‬ ‫עובד מסור ונאמן‪ ,‬מוצא עצמו במלחמת‬
‫העובדה שהיא יהודייה ולא הייתה לה כל‬ ‫שבה נלחמתי כעשר שנים‪.‬‬ ‫ביני לבין עצמי‪ ,‬הרי שמצד משפחתי החלו‬ ‫עולם הנמשכת שנים‪ ,‬כנגד מפעל מתחרה‪.‬‬
‫בעיה למסור את הצלב ולהתחבר ליהדות‪.‬‬ ‫להעיר לי‪ :‬ראה מה קורה לך – זה לא אתה‪,‬‬ ‫כשסוף סוף הוא מצליח‪ ,‬הוא מקבל גמול‬
‫הבת השנייה התעקשה שהיא נוצרית‪ ,‬שמרה‬ ‫"אתה צוחק"‪ ,‬אמרתי‪.‬‬ ‫מעולם לא היית איש מלחמה ומדון‪ .‬הדברים‬
‫על הצלב שלה מכל משמר ונשקה לו בבוקר‬ ‫הולם… מכתב פיטורין‪ .‬האם הנאמנות‬
‫ובערב‪ .‬כל הניסיונות להסביר לה שאינה‬ ‫"דווקא לא‪ .‬הבעלים מעונין להיפגש אתך"‪.‬‬ ‫נפלו על אוזן אטומה‪.‬‬ ‫משתלמת? את התשובה על כך יקבל ממקום‬

‫נוצרייה כי אם יהודייה‪ ,‬עלו בתוהו‪.‬‬ ‫הייתי בטוח שזו מהתלה‪ .‬מדוע שבכלל ירצה‬ ‫ומה קורה אם לא כך? בתום עשרים שנות‬ ‫בלתי צפוי לחלוטין…‬
‫להסתכל עלי אחרי כל מה שעשיתי לו‬ ‫שירות נאמן‪ ,‬שמהן עשר שנים שבהן גוייסתי‬
‫הנהלת המוסד פנתה לרב ידוע בשאלה כיצד‬ ‫מכיוון שהסיפור שלי אירע לאחרונה לא‬
‫לנהוג עמה‪ .‬הוא הגיע ושוחח אתה כמה‬ ‫ולחברה בבעלותו‪ ,‬אחרי כל המלחמה הזו‪|.‬‬ ‫למלחמה עקובה‪ ,‬מודיע לי הבוס שהוא‬ ‫אסגיר את כל הפרטים‪ ,‬אך זה לא ישנה את‬
‫מפטר אותי‪ .‬הסיבה‪ :‬הרצון שלו להכניס‬
‫דקות ולאחר מכן אמר‪ :‬תשאירו אותה כאן‪,‬‬ ‫החלטתי להגיע לפגישה‪ ,‬כי ממילא לא היה‬ ‫"כוחות חדשים וצעירים"‪" ,‬עייפות החומר"‬ ‫עוצמת הסיפור‪.‬‬
‫לכו איתה בצורה הכי נעימה – עוד תראו‬ ‫לי משהו אחר לעשות‪.‬‬
‫וכל מיני ביטויים כאלה‪.‬‬ ‫במשך עשרים שנה עבדתי לפרנסת משפחתי‬
‫שהיא תהיה יהודייה למופת"‪.‬‬ ‫הגעתי למשרד‪ .‬זיהו אותי מיד בהרמת גבה‬ ‫בתפקיד ניהולי בכיר במקום עבודה מסוים‪.‬‬
‫או שתיים והפנו אותי לחדר המנהל‪ .‬המתנתי‬ ‫לא האמנתי שזה קורה לי‪ .‬לו היה פונה אלי‬
‫עברו שנים‪ .‬אחת האחיות גרה בקיבוץ‪,‬‬ ‫לפני כן בטענות או מצביע על כשל כלשהו‪,‬‬ ‫כשנכנסתי למקום העבודה הוא היה קטן‬
‫רחוקה מכל דת וממש אתאיסטית‪ .‬ואילו‬ ‫מעט כשעובדים בכירים וזוטרים נכנסים‬ ‫מילא‪ ,‬אבל הוא מעולם לא העיר לי (ולדעתי‬ ‫וחסר משמעות‪ .‬בסייעתא דשמיא הצלחתי‬
‫השנייה יהודייה חרדית שגידלה דור ישרים‬ ‫ויוצאים כדי להציץ עלי כמו בבון בגן החיות‬ ‫גם לא היה לו על מה) וברגע אחד פשוט‪:‬‬ ‫להגדיל ולהרחיב אותו במדיניות של שיווק‬

‫מבורך‪ ,‬אנשים המקפידים על קלה‬ ‫ואז נקראתי להיכנס פנימה‪.‬‬ ‫"לך"‪ .‬ואם לא די בזה‪ ,‬הוא היה קשוח‬ ‫אפקטיבי‪ ,‬חיבור עם גורמים מקצועיים‪,‬‬
‫כבחמורה‪" .‬כעת נחש נא‪ ,‬מי מהן היא זו‬ ‫(ולדעתי גם עושק) בכל נושא הפיצויים ותנאי‬ ‫מחירים אטרקטיביים שהתאפשרו על ידי‬
‫שלא הסכימה בשום פנים ואופן להיפרד‬ ‫הבוס הציע לי תה וכיבוד ולאחר מכן דיבר‪:‬‬
‫מהנצרות ומהצלב"? שואל בעל המפעל‪.‬‬ ‫הפרישה‪.‬‬ ‫ייעול המערכת והפחתת עלויות‪.‬‬
‫"ראה נא‪ ,‬אני לא צריך לברר עליך כי אני‬
‫הנהנתי אליו‪ ,‬ידעתי את התשובה והנחתי‬ ‫יודע עליך כמעט יותר ממה שאתה יודע על‬ ‫הייתי מצפה ממנו לאיזו שהיא הכרת הטוב‬ ‫וכמו כמעט בכל מקום עבודה‪ ,‬אחד‬
‫שהשאלה הייתה רטורית‪" .‬ובכן זו שהחליפה‬ ‫עצמך‪ .‬אני לא צריך לשאול אותך מה אתה‬ ‫על התוספת המשמעותית לעבודה הרגילה‬ ‫מהנושאים העומדים על הפרק הוא‬
‫ועל ההתגייסות האישית שלי למלחמותיו‪,‬‬
‫אמונתה כמו גרביים‪ ,‬לא התמידה גם‬ ‫יודע לעשות כי אני יודע מה אתה יודע‬ ‫על זה שהתלכלכתי בבוץ שהוא יצר ועל זה‬ ‫התמודדות עם מתחרים‪.‬‬
‫באמונה היהודית ונטשה את הדת שנים‬ ‫לעשות"‪.‬‬
‫מספר לאחר מכן‪ .‬ואילו זו שהייתה נאמנה‬ ‫שניקיתי ממנו את הבוץ והגנתי עליו‬ ‫בתחילה זו לא הייתה בעיה‪ ,‬כי אף אחד לא‬
‫לצלב ולנצרות‪ ,‬בסופו של דבר השתכנעה‬ ‫הוא שתק מעט ואז הוסיף‪' :‬לצערי'‪ .‬ואז‬ ‫בנאמנות כזו‪.‬‬ ‫שם לב אלינו‪ .‬אך ככל שהתחלנו לגדול‪,‬‬
‫מאין מקורה ומה דורש ממנה בורא העולם‬ ‫הוסיף‪ :‬אני רוצה רק לענות על השאלה‬
‫ונעשתה נאמנה מאין כמותה‪ ,‬לבורא עולם‬ ‫היחידה שנמצאת במוחך והיא מדוע אני‬ ‫שום כלום‪ .‬הוא אפילו לא נתן לי את‬ ‫החלו אחרים לחשוש מפנינו ולנסות להצר‬
‫בכלל חושב עליך כמועמד למשרת המנכ"ל‬ ‫המינימום שכל עובד מקבל‪ .‬בשיטות נלוזות‬ ‫את צעדינו‪.‬‬
‫ולתורתו"‪.‬‬ ‫החדש שלנו במקום זה שפרש לאחרונה‬
‫לפנסיה‪ ,‬ולא פוטר על ידי"‪ ,‬הדגיש שוב‬ ‫הוריד מזכויותיי ומהפיצויים שהגיעו לי‬ ‫כעשר שנים לאחר שנכנסתי לתפקידי‪ ,‬הפכה‬
‫"אני מכיר את הסיפור כל כך טוב‪ ,‬מפני‬ ‫בטענות שונות ומשונות‪ ,‬ובסופו של דבר‬ ‫התחרות למעין מלחמה מצד אחד‬
‫שהאישה הזו היא לא אחרת מאשר אמי"‪.‬‬ ‫בהטעמה‪.‬‬
‫יצאתי משם ברגל שמאל‪ ,‬במצב של‬ ‫המתחרים הקשים שלנו‪ .‬מבחינתי זו הייתה‬
‫"כשידידך העלה את שמך‪ ,‬הוא נדחה באופן‬ ‫"כדי שתבין מדוע אני רואה בך מועמד ראוי‬ ‫התדיינות משפטית ובעגמת נפש נוראה‪.‬‬ ‫התמודדות עסקית‪ ,‬אבל הבוס שלי‪ ,‬בעל‬
‫מיידי על ידי עובדיי הבכירים‪ ,‬ב'לא' רבתי‪.‬‬ ‫ואפילו עדיף‪ ,‬אני חייב לספר לך משהו מן‬ ‫המפעל לקח את זה באופן אישי‪.‬‬
‫הם סיפרו לי על ההצעה‪ ,‬ממש כמו בדיחה‬
‫מצחיקה בשוליה של ישיבה מעייפת‪ .‬כי‬ ‫העבר"‪.‬‬ ‫ניסיתי להרגיעו‪ ,‬אך הוא עשה כמה פעולות‬
‫די אישיות שגרמו לצד השני לעשות כמה‬
‫כמותי‪ ,‬גם הם ידעו היטב‪ ,‬את הצרות‬ ‫והוא פתח וסיפר‪:‬‬ ‫התביישתי להביט בפני משפחתי‪ .‬הם לא‬ ‫פעולות אישיות והתחרות עברה מהר מאד‪,‬‬
‫שעשית לחברתנו‪ .‬למען האמת‪ ,‬אתה יודע‬ ‫אמרו לי דבר אך הם היו צריכים להיות‬
‫"לפני כשבעים שנה‪ ,‬בזמן השואה הארורה‪,‬‬ ‫טיפשים כדי לא לחשוב בלבם‪" :‬מה הוא היה‬ ‫מפסים עסקיים לאישיים‪.‬‬
‫היטב כמה נזקים גרמת לנו‪ ,‬ואין צורך‬ ‫בכפר קטן בפולין‪ ,‬נלקחו ‪ 200‬משפחות שהם‬ ‫צריך את הקלחת הזו"; "מדוע הוא היה צריך‬
‫שאסביר‪ .‬אך ברגע ששמעתי את השם‪,‬‬ ‫ללכת עם המלחמה כל כך רחוק ועוד למי"‪.‬‬ ‫כשיש מלחמה אישית ואמוציונאלית‪,‬‬
‫אמרתי להם כי זה רעיון מצוין וכי אשקול‬ ‫כל תושבי הכפר למחנה השמדה‪.‬‬ ‫הסיפור כבר לא על כסף כי אם על כבוד‪.‬‬
‫אני ידעתי רק דבר אחד‪ :‬שהחינוך שקיבלתי‬ ‫וכשזה קורה – אנשים מוכנים להפסיד כסף‪,‬‬
‫זאת ברצינות"‪.‬‬ ‫רגע לפני האקציה פנתה אחת המשפחות‬ ‫הוא חינוך ליושר ונאמנות ללא גבול‪ ,‬ושזו‬ ‫הרבה כסף ולעתים את כל הכסף שלהם כדי‬
‫לשכניה הגויים ובקשה מהם בתחנונים‪,‬‬ ‫דרכי וזו אישיותי‪ .‬חשבתי על כך שאיני‬
‫"הם ישבו המומים ואז סיפרתי להם את‬ ‫להחביא את שתי בנותיהן התאומות בגיל‬ ‫מתחרט על חלק זה באישיותי‪ ,‬להפך‪ ,‬אני‬ ‫להרוס את מתחריהם‪.‬‬
‫הסיפור שסיפרתי לך והסברתי להם‪ ,‬כי‬ ‫שבע‪ .‬תמורת הטובה הזו הם נתנו להם את‬
‫נאמנות היא מצרך יקר‪ ,‬ומבחינתי כל‬ ‫כל רכושם‪ ,‬כספם‪ ,‬תכשיטיהם וביתם על‬ ‫גאה בו‪ .‬הכאב היחיד שהיה לי הוא על‬ ‫אני הייתי שם כדי לנסות לעצור את בעל‬
‫הפעולות שפעלת נגדנו היו פעולות חיוביות‬ ‫תכולתו‪ .‬הם הבינו שבמקום שלוקחים אותם‬ ‫התנהגותו של הבוס‪ .‬הבנתי שיש בני אדם‬ ‫החברה ממהלכים שגויים ובלתי עסקיים‪ ,‬אך‬
‫עבור הבוס שלך‪ ,‬ואתה פשוט פעלת מתוך‬ ‫אליו‪ ,‬אין שום משמעות לגרוטאות אלה‪.‬‬ ‫שאינם נותנים משקל רב למושג נאמנות‪.‬‬
‫נאמנות למעביד שלך‪ .‬אז נכון שהוא לא היה‬ ‫בסופו של יום הוא היה הבוס ואני הייתי‬
‫נאמן לך כמו שאתה היית נאמן לו‪ ,‬אבל‬ ‫הגויים נטלו את הכסף וגם את הילדות‪,‬‬ ‫אחרי עשרים שנות עבודה הפכתי למחוסר‬ ‫צריך לבצע את הוראותיו‪.‬‬
‫מבחינתי זו הבעיה שלו‪ .‬אני בניגוד אליו‪,‬‬ ‫ובתחילה החביאו אותן‪ ,‬אך מהר מאוד‬ ‫פרנסה‬
‫יודע להעריך נאמנות ואני אפילו לא צריך‬ ‫החליטו שההסתרה מסכנת אותם‪ ,‬ולכן‬ ‫מכיוון שנאמנות היא קו מרכזי באופי שלי‪,‬‬
‫לברר‪ ,‬כי אני יודע שתהיה נאמן לי‪ ,‬בדיוק‬ ‫העבירו את הבנות למנזר‪ .‬ומבחינתם זו‬ ‫גם כך‪ ,‬קשה בגיל כזה למצוא עבודה‪ ,‬אך‬ ‫עשיתי את זה עם כל הלב‪ .‬לחמתי במתחרים‬
‫הייתה אצילות גדולה שלא מסרום לנאצים‪.‬‬ ‫דווקא דרגתי הגבוהה הייתה לי לרועץ‪.‬‬
‫כפי שהיית נאמן לו – כי כזה טבעך"‪.‬‬ ‫עבודה בכירה כשלי אין בנמצא ואילו‬ ‫בצורה אפקטיבית‪ ,‬מצאתי את נקודות‬
‫הבנות הללו שהיו תמימות עד מאד‪ ,‬קיבלו‬ ‫לעבודה פחותה מזו‪ ,‬גם אם הסכמתי‬ ‫החולשה שלהם ודאגתי להדגיש זאת ובד‬
‫זהו הסיפור‪ .‬אני בתפקיד בכיר בחברה מזה‬ ‫ליווי צמוד של נזירות שהסבירו להן‬ ‫להתפשר‪ ,‬אנשים בכירים לא רצו תחתם‬ ‫בבד לחזקן אצלנו‪ .‬למעשה הייתי חוד החנית‬
‫שנתיים ומצליח מאוד בתפקידי‪ .‬נאמן לגמרי‬ ‫אנשים שהיו בכירים מהם‪ .‬התוצאה – אין‬
‫למי שהיה היריב הכי קשה שלי כעשר שנים‪,‬‬ ‫שההורים שלהן השאירו הוראות כיצד‬ ‫בתחרות הלא–פשוטה שהתנהלה בין‬
‫לחנכן‪ ,‬והחלו לחנך אותן בדרך הנצרות‬ ‫עבודה‪.‬‬ ‫החברות ולמען האמת – בין בעליהן‪.‬‬
‫וכיום הוא הבוס החדש שלי‪.‬‬
‫כולל הטבלה לנצרות‪.‬‬ ‫לאחר כמה חודשים‪ ,‬המצב הכלכלי החל‬ ‫לא פעם הייתי עצמי מטרה לפגיעה‪ ,‬כי בצד‬
‫והמסר שלי מכל הסיפור הוא‪ :‬נאמנות היא‬ ‫להעיק ולאחר שנה זו הייתה קטסטרופה‪.‬‬ ‫השני הבינו מי החייל של הבוס‪ .‬היו אלה‬
‫תכונה‪ .‬לעולם לא מפסידים מנאמנות‪,‬‬ ‫כך בילו הבנות את כל ימי המלחמה‪ ,‬וכשזו‬ ‫ימים לא פשוטים‪ ,‬שבהם הייתי צריך לתמרן‬
‫נאמנות לאמונתך‪ ,‬נאמנות למשפחה‪,‬‬ ‫הסתיימה איש לא חשב לפנות למנזר הזה‬ ‫בשלב מסוים התחלתי לפנות לאנשים‬ ‫בין רצונו של הבוס להילחם לבין טובתו כדי‬
‫נאמנות לחבר ונאמנות למקום העבודה‪.‬‬ ‫וארכו כמה שנים‪ ,‬עד שגילו את עקבותיהן‬ ‫שעשיתי להם טובות בבקשה פשוטה שיעזרו‬
‫שלא יפסיד מכך‪.‬‬
‫הנאמנות – במוקדם או במאוחר תמיד‬ ‫בנס לכשעצמו‪ .‬הן היו בנות שש עשרה‬ ‫לי‪ .‬גיליתי שוב שבעולם שלנו‪ ,‬יש אנשים‬
‫משתלמת‪.‬‬ ‫כשהגיעו רבנים ועסקנים להוציאן מן המנזר‪.‬‬ ‫מעטים שהם מכירי טובה‪ .‬רבים מדי שוכחים‬ ‫קרוב לעשר שנים הייתי בתוך המלחמה הזו‬
‫וראיתי‪ ,‬איך שני הצדדים פשוט מפסידים‬
‫הבנות כמובן התנגדו לצאת מפני שחונכו‬ ‫את הטובה ומתחמקים‪ ,‬ויש גם מיעוט של‬ ‫בגלל הלהט שלהם לנצח זה את זה‪ .‬אני חייב‬
‫כנוצריות ורק בעזרת בית המשפט‪ ,‬הוכרחו‬ ‫כפויי טובה‪.‬‬ ‫לומר שהמלחמה הזו חלחלה גם אלי‪ ,‬לא רק‬
‫מבחינת הסבל‪ ,‬הלחץ והעבודה הסיזיפית‪,‬‬
‫לצאת מן המנזר ומפולין ולהגיע לארץ‬ ‫איני יודע איך שרדתי את השנה הזו‪ .‬ניתן‬ ‫אלא גם מבחינת ההזדהות שלי עם הבוס‬
‫ישראל‪ ,‬שם הגיעו למוסד מיוחד לבנות‬ ‫לומר שהתחזקתי המון ביראת שמים מפני‬
‫שלא היה לי שום דבר אחר להיאחז בו‪ ,‬מלבד‬ ‫שלי ואפילו בעוצמת הכעס והשנאה‪.‬‬
‫פליטות מארץ הבכא‪.‬‬ ‫האמונה בקב"ה‪ .‬לאחר כשנה אמר לי אחד‬

‫מידידי ששמר לי אמונים שיש לו רעיון‬
‫לעבודה טובה‪.‬‬

‫חג אביב שמח! גליון מספר ‪ 30 25.03.2021 1 1102‬חג חירות והתחדשות!‬