Page 36 - Hatzvi 1102

‫פסח על פי הקבלה‬

‫מאת‪ :‬ד"ר רמי שקלים‬

‫אחרא) אשר עתיד הס"א להיטמן ולהתחבא‬ ‫לשם פתרון העניין זה הלכו חז"ל בשיטת חישוב‬ ‫הלוי כי העולם נברא בחודש ניסן‪ .‬האר"י סובר‬ ‫חג הפסח הוא החג הראשון מבין שלושת‬
‫מפני אור השכינה אשר יופיע הקב"ה לחפש‬ ‫קודים על פי הנוסחה הבאה‪:‬‬ ‫כי אין כאן מחלוקת ושניהם צודקים‪ ,‬באשר‬ ‫הרגלים‪ ,‬והוא זמן גאולת עם ישראל משעבוד‬
‫ירושלים בנרות‪ ,‬ואז יתבטל ויתבער היצר הרע‬ ‫אחס‬ ‫גוף אדם הראשון נברא בתשרי ואילו נשמתו‬ ‫מצרים‪ .‬יציאת מצרים הייתה מאורע כביר מאוד‬
‫וכל הס"א מן העולם ויטוהר כל הארץ בעשר‬ ‫בטע‬ ‫נבראה בניסן‪ ,‬ואם כן‪ ,‬חייו הארציים החלו‬ ‫בתולדות עם ישראל‪ ,‬בו יצא העם מעבדות‬
‫קדושות העליונות במהרה בימינו אמן" (ר' צבי‬ ‫גיפ‬ ‫בניסן‪ ,‬ומכיוון שחטא בחודש ניסן נצטווינו‬ ‫לחרות‪ ,‬מיגון לשמחה‪ ,‬מאפלה לאורה וחיזק‬
‫דכצ‬ ‫על ביעור חמץ ואכילת מצה בחודש זה כדי‬ ‫לאורך כול הדורות את התקווה לגאולה‬
‫הירש קאידנובר‪ ,‬ספר קב הישר‪ ,‬פרק פט)‪.‬‬ ‫הלק‬ ‫לתקן את חטאו‪ .‬באופן יותר מפורט‪ ,‬מובא כי‬ ‫האחרונה האמיתית‪ ,‬העתידה להגיע‪ ,‬בו ישוב‬
‫את עניין נר השעוה על פי הקבלה פירש לנו רב‬ ‫ומר‬ ‫אדם הראשון וחוה נברא ביום שישי בשעה‬ ‫עם ישראל מן הגלות לארצו‪ ,‬ויחיה בה חיים‬
‫זנש‬ ‫השישית לזריחה‪ ,‬ובשעה זו‪ ,‬בשל פיתוי השטן‪,‬‬ ‫חופשיים משעבוד‪ .‬מבין כול החגים המופיעים‬
‫מגדולי החסידות‪:‬‬ ‫תת‬ ‫חטאו בעץ הדעת‪ ,‬ואז בא המוות לעולם‪ .‬תיקון‬ ‫בתורה‪ ,‬אין לחג הפסח הנמקה עונתית טבעית‬
‫"‪ ...‬אין בודקין את החמץ אלא לאור הנר‪ ,‬נ"ר‬ ‫חטא אדם הראשון צריך היה להיות במעמד הר‬ ‫(בדומה לחג הסוכות ולחג השבועות)‪ .‬הוא‬
‫הוא אותיות נ'שמה ר'וח‪ .‬ובנר של שעוה‪ ,‬שעו"ה‬ ‫(לעניין הקוד ניתן לראות‪ :‬פירוש רש"י לתלמוד‬ ‫סיני בשעה השישית‪ .‬משה הודיע לעם כי הוא‬ ‫קשור‪ ,‬בכול הכתובים‪ ,‬ביציאת מצרים בלבד‬
‫הוא אותיות ש"ע ו"ה‪ .‬ש"ע‪ ,‬מלשון ואל קין ואל‬ ‫בבלי‪ ,‬מסכת פסחים ה‪ ,‬ע"א; תוספות למסכת‬ ‫עולה להר סיני למשך ארבעים יום כדי לקבל‬
‫מנחתו לא שע"ה (בראשית ד‪ ,‬ה)‪ ,‬דהיינו שצריך‬ ‫פסחים ד‪ ,‬ע"ב; ספר הפליאה‪ ,‬דף ה; ר' משה‬ ‫את התורה‪ ,‬וירד כעבור ארבעים יום בשעה‬ ‫ומועדו נקשר עם מועד חודש האביב‪:‬‬
‫לייחד ולשעות שם י"ק בו"ה בכל מצוה שאדם‬ ‫קורדובירו‪ ,‬פרדס רימונים‪ ,‬שער כא‪ ,‬פרק יג)‪.‬‬ ‫השישית לזריחה‪ .‬עניין הירידה מן ההר בשעה‬
‫עושה‪ ,‬כמו שאומרים קודם כל מצוה‪' :‬לשם‬ ‫על פי נוסחה זו מוחלפת כל אות במילה שאותה‬ ‫השישית היה‪ ,‬כאמור‪ ,‬לתקן את חטא אדם וחוה‬ ‫א‪ַ " .‬ו ּיֹא ֶמר מ ׁ ֶשה ֶאל ָה ָעם ָזכ ֹור ֶאת ַה ּי ֹום ַה ֶּזה‬
‫יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה ליחד שם‬ ‫רוצים לבדוק באות שלאחריה‪ .‬במקום אות‬ ‫שנגרם בשעה השישית ביום השישי לבריאת‬ ‫ֲא ׁ ֶשר ְי ָצא ֶתם ִמ ִּמ ְצ ַר ִים ִמ ֵּבית ֲע ָב ִדים ִּכי ְּב ֹח ֶזק ָיד‬
‫י"ק בו"ה'‪ ,‬ולא אמירה היא עיקר כי אחר כוונת‬ ‫א' אות ח'‪ ,‬במקום אות ח' אות ס' וכד'‪ .‬חז"ל‬ ‫העולם‪ .‬בעקבות כך אמור היה לבוא תיקון‬ ‫ה ֹו ִציא ה' ֶא ְת ֶכם ִמ ֶּזה ְולֹא ֵי ָא ֵכל ָח ֵמץ‪ַ :‬ה ּי ֹום ַא ֶּתם‬
‫הלב הן הן הדברים ובלבד שיכוון לבו לשמים‪.‬‬ ‫לקחו את המילה אך המופיע בפסוק המובא‬ ‫לעולם שמשמעותו ביטול המוות מן העולם‪,‬‬
‫ולזה צריך של שעוה דווקא לרמז על כל הנ"ל"‬ ‫מספר שמות‪ ,‬ועל פי הנוסחא מצאו כי אותיות‬ ‫כניסת עם ישראל מייד לארץ ישראל וקבלת‬ ‫יֹ ְצ ִאים ְּב ֹח ֶד ׁש ָה ָא ִביב"‪( .‬שמות‪ ,‬פרק יג‪ ,‬ג‪,‬ד)‪.‬‬
‫(ר' ישראל הופשטיין – [המגיד מקוז'ניץ]‪ ,‬ספר‬ ‫אך מתחלפות לאותיות חץ‪ ,‬ומכאן הסיקו כי‬ ‫פני המשיח והתחלת ימות המשיח‪ .‬ברם‪ ,‬בא‬
‫הכוונה לחצי היום ‪ -‬שש שעות‪ ,‬שמאז צריך‬ ‫השטן בשעה החמישית ובלבל את העם בקולות‬ ‫ב‪ֶ " .‬את ַחג ַה ַּמ ּצ ֹות ִּת ׁ ְשמֹר ׁ ִש ְב ַעת ָי ִמים ּ ֹתא ַכל‬
‫עבודת ישראל‪ ,‬דרוש לשבת הגדול)‪.‬‬ ‫להשבית שאור ולא לאכול חמץ‪ ,‬שאז בשעה‬ ‫ורעמים כאילו עברו כבר שש שעות והראה‬ ‫ַמ ּצ ֹות ַּכ ֲא ׁ ֶשר ִצ ִ ּוי ִת ָך ְלמ ֹו ֵעד ֹח ֶד ׁש ָה ָא ִביב ִּכי ב ֹו‬
‫השישית‪ ,‬כאמור‪ ,‬חטאו אדם וחוה וחטאו בני‬ ‫לעם ישראל את משה מת ועולה למרום‪ .‬פעולת‬ ‫ָי ָצא ָת ִמ ִּמ ְצ ָר ִים ְולֹא ֵי ָרא ּו ָפ ַני ֵרי ָקם"‪( .‬שמות‪,‬‬
‫על עניין איסור אכילת חמץ בפסח כותב ר' חיים‬ ‫ישראל בחטא העגל וכנגד כך אסור לאכול חמץ‬ ‫השטן גרמה לעם ייאוש וחוסר תקווה‪ ,‬באשר‬
‫ויטאל בשם רבו האר"י הקדוש‪ ,‬כי חמץ רומז‬ ‫מן השעה השישית (עוד על כך ראה‪ :‬ר' ששון‬ ‫סברו כי משה מושיעם ומנהיגם מת ואין להם מי‬ ‫פרק כג‪ ,‬טו)‪.‬‬
‫ליצר הרע‪ ,‬ואיסור אכילת חמץ בפסח רומז על‬ ‫שינחה אותם במדבר‪ .‬מעשה זה של השטן גרם‬
‫מרדכי משה‪ ,‬דבר בעתו‪ ,‬עמ' רג)‪.‬‬ ‫לכך שהעם חטא בחטא העגל בשעה השישית‪,‬‬ ‫ג‪ֶ " .‬את ַחג ַה ַּמ ּצ ֹות ִּת ׁ ְשמֹר ׁ ִש ְב ַעת ָי ִמים ּ ֹתא ַכל‬
‫ביטול יצר הרע לעתיד לבוא‪.‬‬ ‫את בדיקת החמץ צריך לערוך בליל ארבע עשר‬ ‫בדיוק בשעה בא ירד משה מן ההר‪ .‬עקב פעולת‬ ‫ַמ ּצ ֹות ֲא ׁ ֶשר ִצ ִ ּוי ִת ָך ְלמ ֹו ֵעד ֹח ֶד ׁש ָה ָא ִביב ִּכי ְּב ֹח ֶד ׁש‬
‫עוד על פי הקבלה‪ ,‬אותיות חמץ הן אותיות‬ ‫לאור הנר (משנה‪ ,‬מסכת פסחים‪ ,‬פרק א) ורצוי‬ ‫השטן ומעשה העגל שב ונדחה תיקון העולם‬ ‫ָה ָא ִביב ָי ָצא ָת ִמ ִּמ ְצ ָר ִים"‪( .‬שמות‪ ,‬פרק יד‪ ,‬יח)‪.‬‬
‫מצ"ח‪ ,‬ואיסור אכילת חמץ בא לתקן את עזות‬ ‫שהנר יהיה של שעוה (שולחן ערוך‪ ,‬אורח חיים‪,‬‬
‫המצח שגילו אדם וחוה ובני ישראל במדבר‬ ‫סימן תלג; קצור שולחן ערוך‪ ,‬סימן קיא‪ ,‬ב; בן‬ ‫למשך אלפי שנים‪ ,‬עד סוף האלף השישי‪.‬‬ ‫ד‪ָ ׁ " .‬שמ ֹור ֶאת ֹח ֶד ׁש ָה ָא ִביב ְו ָע ִ ׂשי ָת ּ ֶפ ַסח ַלה'‬
‫מסיבה זו נצטוו בני ישראל לא לאכול חמץ מן‬ ‫ֱאלֹקי ָך ִּכי ְּב ֹח ֶד ׁש ָה ָא ִביב ה ֹו ִצי ֲא ָך ה' ֱאלֹ ֶהי ָך‬
‫בעוברם על דברי ה'‪.‬‬ ‫איש חי‪ ,‬הלכות שנה ראשונה‪ ,‬פרשת צו)‪.‬‬ ‫השעה השישית לזריחה‪ ,‬כדי לתקן את חטא‬
‫עניין המצה מבואר כפגם שפגמו אדם וחוה ובני‬ ‫אדם הראשון וחוה שנעשה בשעה השישית‪.‬‬ ‫ִמ ִּמ ְצ ַר ִים ָל ְי ָלה"‪( .‬דברים‪ ,‬פרק טז‪ ,‬א)‪.‬‬
‫ישראל במצוה וזו נפגמה ונהפכה למצה‪ ,‬על‬ ‫פירוש קבלי מרתק לעניין החמץ‪ ,‬ביעורו‬
‫ידי שמירת מצות האל לאכול מצה אנו מתקנים‬ ‫והבדיקה לאור הנר‪ ,‬נמצא בספר "קו הישר"‬ ‫לעניין איסור אכילת חמץ מן השעה השישית‬ ‫הפסח הראשון שנערך במצרים נקרא "פסח‬
‫את החטא ושבים ומוסיפים את אות ו' הרומזת‬ ‫שנכתב במאה ה‪ 17‬על ידי הרב צבי הירש‬ ‫ואילך הגיעו חז"ל דרך שיטת חישוב מרתקת‪,‬‬ ‫מצרים"‪ .‬העדר כל זכר ב"פסח מצרים"‪ ,‬למזבח‪,‬‬
‫לתורה שבכתב הרמוזה בספירת התפארת‬ ‫קאיידנובר‪" :‬יברך על בדיקת חמץ‪ ,‬וקבלה היא‬ ‫באשר התורה אומרת לנו לבער ולהשבית חמץ‬ ‫לכהונה ולמקדש מעיד שחג זה קדום ומעוגן‬
‫בידי מן רבותי שהיו מצווים להניח חמץ בעשרה‬ ‫ביום הראשון‪ ,‬אבל אינה מפרטת מאיזה שעה‬ ‫במסורת היהודית מימי מצרים והמסע במדבר‪.‬‬
‫והופכים את המצה למצוה‪.‬‬ ‫מקומות נגד עשרה מכות שהביא הקב"ה על‬ ‫לבירור הלכות פסח מוקדשת מסכת פסחים‪,‬‬
‫על פי הקבלה‪ ,‬מצוות איסור אכילת חמץ במשך‬ ‫המצרים‪ ,‬וכנגד עשרה דינים שהקב"ה יהיה‬ ‫ביום‪:‬‬ ‫במשנה‪ ,‬בתוספתא‪ ,‬ובשני התלמודים –‬
‫שבעת ימי פסח קשור גם למצבם ה"אנרגטי"‬ ‫עתיד לבע"ר ולנע"ר ולכרו"ת ולהמ"ם להרו"ס‬ ‫" ׁ ִש ְב ַעת ָי ִמים ַמ ּצ ֹות ּ ֹתא ֵכל ּו ַא ְך ַּב ּי ֹום ָה ִרא ׁש ֹון‬
‫השלילי של שבעת כוכבי הלכת המוזכרים‬ ‫ולעק"ר ולנתו"ץ ולנתו"ש ולכלו"ת ולקעק"ע‬ ‫ַּת ׁ ְש ִּבית ּו ּ ְ ׂש ֹאר ִמ ָּב ֵּתי ֶכם ִּכי ָּכל ֹא ֵכל ָח ֵמץ ְו ִנ ְכ ְר ָתה‬ ‫הירושלמי והבבלי‪..‬‬
‫בכתבי חז"ל‪ ,‬ואילו אכילת חמץ המותרת במשך‬ ‫ביצתם של מצרי ישראל‪ ,‬וכנגד זה הקב"ה הוא‬ ‫ַה ֶּנ ֶפ ׁש ַה ִהוא ִמ ִּי ְ ׂש ָר ֵאל ִמ ּי ֹום ָה ִרא ׁ ֹשן ַעד י ֹום‬ ‫כמקובל בתורת ישראל‪ ,‬לכול דבר ועניין יש‬
‫השנה קשורה למצבם האנרגטי החיובי של‬ ‫מקדש את א"י (ארץ ישראל) בעשר קדושות‬ ‫פרשנות על פי ארבע קטגוריות הנקראות‬
‫שבעת כוכבי הלכת‪ .‬על כך רומזות גם שבע‬ ‫כדאי' בפרק קמא דמס' כלים‪ ,‬וצריך שיבדוק‬ ‫ַה ׁ ּ ְש ִב ִעי" (שמות‪ ,‬טו)‪.‬‬ ‫פרד"ס‪ :‬פשט‪ ,‬רמז‪ ,‬דרוש וסוד‪ .‬על פי הסוד‪,‬‬
‫האותיות הכפולות בג"ד כפר"ת‪ ,‬המופיעות גם‬ ‫בעיון רב ולא בדרך ארעי‪ ,‬וכמו שחופש וגורר‬ ‫חז"ל תמהו לגבי המילה אך המופיע בפסוק‪.‬‬ ‫חג הפסח הוא תיקון לחטא אדם הראשון וחוה‪.‬‬
‫כרפויות וגם כדגושות (ספר יצירה‪ ,‬פרקים‪ :‬ד‪,‬‬ ‫חמץ מחורים וסדקים ע"י אור הנר של שעוה‬ ‫בתלמוד הבבלי (מסכת ראש השנה‪ ,‬יב) קיימת‬
‫ה‪ ,‬ו)‪ .‬במצב בו הוגים אותן ללא דגש הן רפויות‬ ‫שבידו‪ ,‬כן הקב"ה יבער כל זוהמת ס"א (סיטרא‬ ‫מחלוקת בין שני תנאים על מועד בריאת העולם‪.‬‬
‫ורומזות על מידת הדין הקשה ועל האיסור‬ ‫ר' אליעזר בין הורקנוס אומר כי העולם נברא‬
‫בחודש תשרי‪ ,‬לעומתו גורס ר' יהושע בן חנניה‬
‫לאכול חמץ בפסח‪.‬‬

‫ד"ר רמי שקלים‪ ,‬הינו מומחה לקבלה ולנומרולוגיה‪ ,‬מרצה ומחבר ספרים בתחומים אלו‪ .‬המעוניינים לקבל את עצתו של ד"ר רמי‬

‫שקלים יפנו לכתובת מייל המופיע כאן‪ .‬אבקש לכתוב את השאלה‪/‬בעיה בצורה ברורה ותמציתית בצירוף שמכם‪ ,‬שם אימכם‬

‫ותאריך לידתכם‪ .‬מידי שבוע תינתן תשובה לאחת הפניות‪ .‬להזמנות ספרים‪ ,‬הרצאות וקבלת קהל ניתן להתקשר‬

‫לפלאפון‪0505-249215 :‬‬
‫מייל‪shkalim.rami@Gmail.com :‬‬

‫חג אביב שמח! גליון מספר ‪ 36 25.03.2021 1 1102‬חג חירות והתחדשות!‬