Page 18 - Hatzvy 1007

‫"אני נוחרת?!"‪...‬‬
‫ממחקר חדש בסורוקה עולה‬
‫שנשים נוטות לדווח באופן חלקי על הנחירות שלהן ולהעריך‬

‫בצורה מועטה את עוצמת קולן‪ ,‬מה שמביא לתת אבחון של‬
‫דום נשימה בשינה בקרב נשים‬

‫נמרוד מימון‬ ‫לסיכונים בריאותיים מוגברים‪.‬‬ ‫מערכת עיתון הצבי‬
‫המחקר כלל ‪ 1,913‬משתתפים בגיל ממוצע של ‪49‬‬
‫שכמעט ואין הבדל בעוצמת הנחירות בין שני המגדרים‪,‬‬ ‫שנים‪ 675) ,‬נשים‪ 1,238 ,‬גברים( לפני בדיקה במעבדת‬ ‫במשך שנים רבות נתפסו נחירות כנחלתם של הגברים‪.‬‬
‫מעט נשים נוטות לדווח על העובדה שהן נוחרות והן‬ ‫השינה‪ .‬המשתתפים נתבקשו למלא שאלון ולדרג את‬ ‫מחקר ישראלי חדש של חוקרים במרכז הרפואי סורוקה‬
‫ממעיטות בעוצמת הנחירות שלהן‪ .‬העובדה שנשים‬ ‫חומרת הנחירות שלהם ובהמשך נמדדה עוצמת הנחירות‬ ‫בהובלתו של פרופ' נמרוד מימון ‪ -‬מנהל מחלקה‬
‫מדווחות על נחירות בכמות מועטה מהמתואר‪ ,‬יכולה‬ ‫פנימית ב'‪ ,‬שפורסם לאחרונה בכתב העת ‪Journal‬‬
‫להיות אחד מהמחסומים שמונעים מהן להגיע למעבדת‬ ‫במעבדת השינה באמצעים אובייקטיביים‪.‬‬ ‫‪ ,of Clinical Sleep Medicine‬מראה כי גם נשים‬
‫נמצא שהנשים נוחרות בעוצמה של ‪ 50‬דציבלים בממוצע‬ ‫נוחרות‪ ,‬אם כי לעיתים קרובות הן לא מודות בכך וגם‬
‫שינה כדי לבדוק את איכות השינה שלהן"‪.‬‬ ‫והגברים בעוצמה קצת יותר גבוהה של ‪ 51.7‬דציבלים‬ ‫אם כן‪ ,‬הן מתעקשות באופן שגוי שהנחירות שלהן אינן‬
‫פרופ' מימון מוסיף‪" :‬ממצאי המחקר מעידים כי על‬ ‫‪ -‬בדומה לרעש המופק בעת שיחה בבית או בכל מקום‬
‫רופאים לחפש אחר סימנים אחרים לדום נשימה בשינה‬ ‫שקט אחר‪ .‬מהנתונים עלה שלמרות שנשים נחרו בעוצמה‬ ‫חזקות כמו של הגברים‪.‬‬
‫בקרב נשים ולא להתבסס על דיווח עצמי של נחירות‬ ‫דומה לזו של גברים‪ ,‬בקרב הנשים שהצהירו שהן לא‬ ‫נחירות הן הסימן השכיח ביותר לדום נשימה בשינה )‬
‫בלבד שכן נראה שהסטיגמה המגדרית משפיעה על‬ ‫נוחרות ‪ -‬כ‪ 40%-‬כן נוחרות ואף בעוצמה חזקה או חזקה‬ ‫‪ ,( obstructive sleep apnea‬הפרעה אשר מהווה גורם‬
‫התשובות של הנשים המטופלות‪ .‬יש חשיבות לאבחון‬ ‫מאוד‪ .‬המספרים בקרב גברים אינם כה מרשימים ‪6.8% -‬‬ ‫סיכון משמעותי ליתר לחץ דם ולאירועים מוחיים‪ ,‬לירידה‬
‫של דום נשימה בשינה למניעת סיכונים בריאותיים‬ ‫דיווחו כי לא נחרו‪ ,‬כאשר במציאות רק ‪ 3.5%‬לא נחרו‪.‬‬ ‫באיכות החיים ולנטייה לישנוניות והירדמות בשעות היום‪.‬‬
‫משמעותיים כגון אירועים מוחיים ויתר לחץ דם וכדי‬ ‫פרופ' נמרוד מימון‪ ,‬מנהל מחלקה פנימית ב' במרכז‬ ‫מזה שנים ידוע שיש הבדלים מגדריים בהפניית מטופלים‬
‫לשפר את איכות החיים ולהקטין את הנטייה לישנוניות‬ ‫הרפואי סורוקה ומומחה במחלות ריאה‪" :‬גילינו שלמרות‬ ‫למעבדות שינה לצורך אבחון הבעיה ושנשים סובלות‬
‫מתת אבחון של דום נשימה בשינה מה שחושף אותן‬
‫ולהירדמות בשעות היום"‪.‬‬

‫ישראל בת ‪ 71‬לא צעירה אבל משגשגת ‪ /‬אסתי אתגר‬

‫על עבודתו זו זכה פרופסור ישראל אומן מאוני' העברית‬ ‫ניבויי הקווארקים ‪ -‬תגלית של פרופ' יובל נאמן‬ ‫עם ישראל לאורך ההיסטוריה האנושית הצליח לבנות‬
‫בפרס נובל לכלכלה‪.‬‬ ‫מאוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫את מהותו ואת יכולותיו השונות בזכות עולם התורה‪.‬‬
‫אסטרונומיה‪:‬‬ ‫התורה בנתה לעם‪-‬ישראל מרכיבים של הגניוס היהודי‬
‫פיתוח הפיסיקה המזוסקופית ‪ -‬פרופסור אמרי ממכון‬ ‫שאותו מנסים רבים בעולם לפצח ולהבין מהו אותו גן‬
‫פרופסור צבי מאז'ה ואבי שפורר מאוני' תל‪ -‬אביב היו‬ ‫וייצמן למדע זכה בפרסים רבים ובפרס ישראל‪.‬תורה‬
‫חלק מצוות החוקרים שגילו כוכב לכת חוץ שימשי בשם‬ ‫פיסיקלית המתארת מערכת קוונטית בגדלים בינוניים‪.‬‬ ‫שנותן חכמה רמה‪.‬‬
‫וכאשר מביטים סביב ורואים את האוייבים הרבים מבית‬
‫‪.COROT-9b‬‬ ‫פסיכולוגיה‪:‬‬ ‫ומחוץ‪ ,‬אוייב שמתעסק בטרור ומעניינו רק הרס‪ ,‬הרג‪,‬‬
‫ברפואה‪:‬‬ ‫ניוון תאי מערכת החיסון במוח כגורם להתפתחות דיכאון‬ ‫דם‪ ,‬רצח והשמדה‪ .‬נשאלת שאלה כיצד מגיע השיגשוג‬
‫‪ -‬מחקר בראשותו של פרופסור רז ירמיה מאוני' העברית‬
‫פיתוח תרופת הקופקסון המשפיעה על מערכת החיסון‬ ‫אל תוך המדינה הקטנה הזו?‬
‫ומשמשת כתרופה לטרשת נפוצה‪ .‬פותחה במכון וייצמן‬ ‫וחוקרים נוספים מאוני' קולורדו‪.‬‬ ‫בישראל צמחה והתפתחה פעילות מדע ומחקר שזוכה‬
‫נמצא קשר בין נדיבות אצל האדם לבין הגנים הקיימים‬
‫למדע בידי מיכאל סלע‪.‬‬ ‫בו‪ .‬מחקר זה הוכיח כי אנשים שלהם חומר גנטי מסויים‬ ‫לתהודה עולמית‪.‬‬
‫ביטחון‪:‬‬ ‫נטו להיות יותר נדיבים מאשר אחרים שאין אצלם את‬ ‫ישראל פיתחה את גלולת המצלמה‪ ,‬שמטיילת בתוך‬
‫אותו הגן‪ .‬מחקר שהתבצע בראשותו של פרופור ריצ'ארד‬
‫ישראל מרושתת בסוללות ליירוט טילים לטווח קצר‪".‬כיפת‬ ‫אבשטיין פרופסור גרי בורנשטיין מהמחלקה לפסיכולוגיה‬ ‫גוף האדם ומצלמת את אבריו הפנימיים‪.‬‬
‫ברזל" ונכנסה לשימוש יירוט טילים לטווחים ארוכים ‪ -‬חץ‬ ‫בישראל בנו אנזים מלאכותי בשיתוף פעולה עם מכון‬
‫באוני' העברית‪.‬‬
‫‪ .3‬וקלע דויד לטווח ביינוני‪.‬‬ ‫ןייצמן ואוניברסיטת וושינגטוון‪.‬‬
‫ובעולם המחשוב פתוח ה‪ -‬ווייז ‪ . was‬פיתוח הדיסק‬ ‫כלכלה‪:‬‬ ‫בעולם הכימייה ‪ -‬גילו תפקידו של חלבון יובקויטין‪ ,‬תגלית‬
‫מחקרים של דניאל הנמן ושל עמוס טברסקי מאוני'‬ ‫שבעקבותיה קיבלו פרס נובל לכימיה הפרופסור אברהם‬
‫און קי ועוד ועוד‪...‬‬ ‫העברית שערערו על ההנחה שראציונאליות עומדת‬
‫ישראל נחשבת למעצמת סייבר גדולה וכל אלו מיצבו‬ ‫מאחורי קבלת החלטות כלכליות‪ ,‬בעקבות מחקרים אלו‬ ‫הרשקו ופרופסור צ'חנובר מהטכניון‪.‬‬
‫אותה כמדינה שהביטחון בה רב עוצמה‪ .‬אלו הם חלק‬ ‫פענוח מבנה הריבוזום ‪ -‬בדי פרופסור עדה יונת‬
‫קיבל כהנמן בשנת ‪ 2002‬פרס נובל לכלכלה‪.‬‬ ‫מהמחלקה לביולוגיה מבנית במכון וייצמן למדע‪ .‬תגלית‬
‫קטן מהמצאות וגילויים של ישראל‪.‬‬ ‫פיתוחים בתורת המשחקים‪ :‬פרופסור ישראל אומן‬ ‫זו זיכתה את פרופסור עדה יונת בפרס נובל לכימייה‪.‬‬
‫ישראל הפכה למדינה שהשיגיה חסרי תקדים בקנה‬ ‫נחשב למייסדם של כמה ענפים ב"תורת המשחקים"‬ ‫גילוי גביש בעל סימטריה מחומשת בידי פרופסור דן‬
‫מידה עולמי‪ .‬ישראל מובילה בתחומי המדע‪ ,‬הטכנולוגיה‪,‬‬ ‫בין הייתר יצר כלים לטיפול במצבים של ידיעה חלקית‪.‬‬
‫הרפואה ורמת החיים בה עולה מדי שנה‪ .‬וכן ישראל נמנית‬ ‫שכטמן מהטכניון שקיבל פרס נובל לכימייה‪.‬‬
‫עם המדינות המפותחות ביותר ‪ .‬תחי מדינת ישראל!‬ ‫בעולם הפיסיקה‪:‬‬

‫גליון מספר ‪16.5.2019 1 1007‬‬ ‫‪18‬‬