Page 37 - Hatzvy 1001
P. 37

‫עיתון הצבי‬                   ‫ספרים‬

‫קיום הפליטים וכל קיומו מבוסס על הגדרה מעגלית של הפליטים‪ ,‬שהם כבר למעשה דור‬                    ‫מלחמת זכות השיבה\ הקרב על‬
‫שלישי ורביעי ואשר הגדרתם המעגלית היא כי מי שמוגדר פליט הוא מי שרשום באונר"א‬
‫כפליט ולהפך מי שרשום באונר"א הוא מי שנחשב לפליט‪ ,‬ומספרם עד היום כבר מגיע‬                         ‫בעיית הפליטים הפלסטינים‬
‫לחמישה מיליון‪ ,‬למרות כי שבשנת ‪ 1948‬הם היו כ‪ 750‬אלף מקסימום‪ .‬הערכת המחברים כי‬
‫‪99%‬מהרשומים כיום באונר"א אינם למעשה פליטים‪ .‬לכן פתרון בעיית הפליטים כיום טמון‬                    ‫ואיך ישראל יכולה לנצח בו‬
‫בפתרון מעמדו ומימונו של אונר"א שנישען על מדינות תורמות ישירות לארגון ובראשן ארה"ב‬
‫וכן אירופה קנדה ואוסטרליה ללא שותפות האו"ם והארגון רק מתכסה בהגדרת האו"ם כאילו‬                                  ‫עדי שוורץ‪ ,‬עינת וילף‬

                                                                 ‫יש לו מעמד בין‪-‬לאומי‪.‬‬                                                                       ‫דוד יששכרי‬
‫שורץ ווילף מציעים כי המדינות התורמות יסירו את הכסות הזו ובכך יסלקו את השקרים‬            ‫הסכסוך הישראלי פלסטיני הוא אחד השיירים מהמאה העשרים ולא ניראה שהוא מתקדם‬
‫עליהם מבוסס מעמד ה"פליטים" והבעיה תבוא אל הפתרון המועדף על המחברים והוא‬                 ‫לקראת פתרון בתחילת המאה העשרים ואחת‪ .‬לסכסוך העמוק הזה כמה וכמה פנים למשל‬
‫חלוקה אמיתית של הארץ‪ .‬ספר מומלץ למתעניינים בהיסטוריה של המדינה‪.‬ניגמר בין‬                ‫שאלת גבולות הקבע וההתנחלויות‪ ,‬וההסכם שיסיים סכסוך זה‪ .‬רק בעיה אחת לא נחשבת‬
                                                                                        ‫כחלק שניתן בכלל ליישוב ולכן לא נדונה כלל בין הנושאים והנותנים בין אלו המאמינים‬
                                                                       ‫ישראלים וערבים‪.‬‬  ‫בתהליכי השלום למיניהם המנסים להגיע להסכם שיקרב את הסכסוך לסיומו והוא בעיית‬

                                                                                                               ‫ה"פליטים" הפלסטינאים מהמלחמה שהתחוללה כאן בשנת ‪.1948‬‬
                                                                                        ‫הספר המוצג כאן סוקר את ה"היסטוריה" של הבעיה וכיצד היא נוצרה‪ .‬הוא מראה ומוכיח כי‬
                                                                                        ‫לא הייתה שום תוכנית לתנועה הציונית לבצע גירוש או טרנספר לערביי ארץ ישראל‪ ,‬ואילו‬
                                                                                        ‫ברחו כתוצאה מסיבות שונות ביניהן בריחת ההנהגה המקומית והקריאה לפנות את השטחים‬
                                                                                        ‫כדי שניתן יהיה להשמיד את הישוב היהודי בשטחים שפונו‪ .‬כמו כן אני מניח כי הם תיארו‬

                                                                                                             ‫לעצמם מה הם היו עושים ליהודים אילו הם חס וחלילה היו מנצחים‪.‬‬
                                                                                        ‫הספר מוכיח כי לא הייתה תוכנית מגובשת להנהגה היהודית לגירוש ערביי ארץ ישראל ואלו‬
                                                                                        ‫נסוגו מפחד מפני אשר הם עצמם היו מבצעים באם היו יכולים‪ .‬עיד עם זאת יש להביא בחשבון‬

                                                                                          ‫את תוצאות הקרב בדיר יאסין אשר נחשב ל"טבח" גם בעזרת הדמיון המזרחי המפותח‪.‬‬
                                                                                        ‫כאן עובר הספר ודן בניתוח המושג "פליט" בחוק הבין‪-‬לאומי ומעמדם של הפליטים כלפי‬

                                                                                                        ‫חוק זה‪ ,‬אשר המעמד המתאים לרובם הוא של "עקורים" שאינם פליטים‪.‬‬
                                                                                        ‫מקום נרחב נותן הספר לארגון "אונר"א" שהוא יחידני ולא מתאים לאף אחד מיתר מקרי‬
                                                                                        ‫הפליטות מהמאה העשרים אשר טופלו ע"י "סוכנות האו"ם לפליטים" שישבה ופתרה את‬
                                                                                        ‫מרבית מקרי הפליטים מהמאה העשרים‪ ,‬החל מקפריסין ועד פקיסטן שם חלו חילופי אוכלוסין‬
                                                                                        ‫בהיקף של עשרות מיליונים‪ ,‬שלא לדבר על חילופי האוכלוסין בין תורכיה ליוון והפליטים‬

                                                                                                                                                 ‫יושבו בכל הקרים לדוגמא הללו‪.‬‬
                                                                                        ‫לעומת זאת קיומו היחידני והשונה של ארגון "אונר"א" אשר מנציח ומגדיל למעשה את‬

‫מדעי המזל \ השיטות המדעיות שמאחורי המזל בעבודה‪,‬‬
                      ‫באהבה ובחיים בכלל‪.‬‬

                                           ‫מאת‪ :‬ג'ניס קפלן‪ ,‬בארנבי מארש‪.‬‬

‫הפניצילין( שאיתר את המנגנון המשמיד את החיידקים‬             ‫סיפורה של מקסימה שהועסקה ע"י קפלן כעוזרת במכולת‬                                                   ‫דוד יששכרי‬
‫המחוללים את המחלות‪ ,‬ולא סתם מקרה )”לא מוצלח“(‬              ‫כפרית‪ ,‬שהיה לה הקסם לזכות במשרה קוסמת )פרק ‪ 9‬עמוד‬        ‫הספר הזה מבוסס על טעות לוגית שתפורט להלן‪ .‬הספר‬
‫שקילקל לו את הניסיונות‪ .‬לכן הוא נחשב כ"מדען מטורף"‪ .‬קל‬     ‫‪ ,(159‬אולם היא חסרה את הפיה‪-‬הקוסמת )”המזל"( שתביא‬        ‫נכתב גם כתוצאה של ניסיון החיים של בארנבי מארש‪ ,‬שנחשב‬
‫יותר להרוויח מההזדמנות כשיש לכם האינטואיציה הדרושה‬         ‫את הקסם שלה לכלל התגשמות! הזדמנות שכזו עשויה לקרות‬       ‫על ידי מחברת הספר ג'ניס קפלן כבעל מזל במיוחד "מזל"‬
                                                           ‫שכן אותה עוזרת חסרת מזל שמה היה שירלי מקליין‪ .‬והיא‬       ‫במובן שאנו פה נותנים לו כגון זכיה בלוטו או בטוטו או במשהו‬
                                                     ‫לכך‪.‬‬  ‫כמובן נשענה על הן על מיקריות‪ ,‬הן על כישרון והן על עבודה‬  ‫מקביל שכזה‪ ,‬והם "מתרגמים" את ניסיון החיים הנ"ל כתצריף‬
‫לשירלי מקליין האורזת מצרכים הקטנה במכולת בקונטיקוט‬         ‫קשה‪ ,‬מכוון כי "מכונת המזל" במובן הישראלי מבוססת הן‬       ‫של שלושה יסודות‪ .1 :‬כישרון ‪ .2‬עבודה קשה‪ .3 ,‬אקראיות‪.‬‬
‫הייתה האינטאיציה שתבוא תוך עבודה קשה‪ ,‬בנטילת סיכונים‬       ‫על כישרון והן על עבודה קשה‪ .‬סתם אקראיות של מזל עיוור‬     ‫לדעתי אנו לא היינו מתרגמים את שני היסודות הראשוניים‬
‫ואילו זכתה בהזדמנות – היה עליה לנסות להיות מוכנה להכיר‬     ‫– זה לא הספיק לשירלי מקליין‪ .‬הרבה יותר ממזל להשגת‬        ‫ברשימה הזו כ"מזל" אלא רק את היסוד השלישי‪ ,‬האקראיות‪.‬‬
                                                           ‫להשגת שני דובדבנים)כמטפורה לבעיה ב“מכונת מזל“(‪,‬‬          ‫אולי את ה"מזל" להוולד עם כישרון כלשהוא ניתן להבין כמה‬
            ‫בה ולאזור את האומץ הדרוש כדי לנוע קדימה‪.‬‬       ‫והרבה עבודה ) כמטפורה( לסידור של שניהם כתור‪ .‬הרבה‬        ‫שנחשב בארה"ב כ‪“-‬מזל" אולם הסבר הטאוטולוגי )הנישען‬
‫אנו כאן בישראל מתייחסים לשני המאפיינים הראשוניים )כשרון‬    ‫יותר מאשר המזל שיביא לכם את הדובדבנים הנחוצים‪ .‬לא‬        ‫על עצמו( טמון בכך כי שלמי שיש כישרון לעבודה קשה יחשב‬
‫ועבודה קשה( ערכים בפני עצמם‪ ,‬ולא מתייחסים למושג‬            ‫פעם ההזדמנות היא להבין כיצד מזל קטן שמאיר לנו פנים‬       ‫כמי שמכסה על "חוסר המזל" שלו )במובן שלנו( על ידי עבודה‬
‫"המזל"‪ ,‬אותו הם משאירים ליד המקרה בלבד )אקראיות(‬           ‫כאילו "במקרה" הופך למזל גדול הרבה יותר‪ .‬למשל מטבע‬        ‫קשה שלעצמה‪ .‬מבלבל? ‪ -‬זוהי טאוטולוגיה‪ .‬לטאוטולוגיה יש‬
‫בלבד‪ .‬הספר שלעצמו מתבסס על אנקדוטות מרובות וארוכות‬         ‫של שקל ההופך בסוף היום לשני שקלים‪ ,‬האם דרך ההכפלה‬
‫כל אחת בפני עצמה‪ ,‬כך למעשה הוא מהווה ללא חוט שידרה‬         ‫הזו תגמר בעוד שבוע ואז הוא יהפך ל‪ 64 -‬שקלים‪ .‬או שמנגנון‬                                  ‫תמיד הסבר – היא עצמה‪.‬‬
‫ומשעמם בסך הכל‪ .‬אני הייתי מצפה מספר המגדיר את עצמו‬         ‫ההכפלה ימשך ובסוף החודש יסתיים בשקל‪ .‬המזל האמיתי‬         ‫בכל אופן הספר מבוסס על אניקדוטות‪ ,‬דהיינו סיפורים קצרים‬
‫כ'מדעי' שיהייה יותר מובנה ובעל בסיס לוגי‪-‬פיזיקלי‪-‬ביוכימי‬                                                            ‫המצדיקים את עצמם‪ ,‬כמעט בלי קשר בינם לבין עצמם‪ ,‬או‬
‫כל שהוא‪ .‬בסך הכל אכזבה בפני עצמה ונידרשת מנה גדושה‬                   ‫טמון בהבנה אינטואיטיבית ומיידית של התהליך‪.‬‬
                                                           ‫זו למשל הייתה ההבנה של אלכסנדר פלמינג )ממציא‬                                                   ‫לאניקדוטות אחרות‪.‬‬
                              ‫של סבלנות על מנת לסיימו‪.‬‬                                                              ‫אולם הסיפורים הנ"ל הם הם ההצדקה של עצמם‪ .‬למשל‬

                                                           ‫גליון מספר ‪4.4.2019 1 1001‬‬          ‫‪37‬‬
   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42