Page 122 - dig_all
P. 122

‫‪ .1‬המכון החקלאי כדורי הוקם בשנת ‪ 1930‬בטול כרם‪ ,‬עבור האוכלוסייה הערבית‪.‬‬

‫‪ .2‬בית הספר החקלאי כדורי הוקם בשנת ‪ 1933‬בכפר תבור‪ ,‬עבור האוכלוסייה‬
                                                                           ‫היהודית‪.‬‬

‫לאחר שעזבו הבריטים את הארץ העביר משרד החקלאות הירדני את בית הספר‬
‫החקלאי הערבי על שם כדורי מטול כרם לבנייני תחנת הניסיונות החקלאית שבנו‬

                                                              ‫הבריטים באל‪-‬ערוב‪60.‬‬

‫עו"ד פליאה אלבק ז"ל (שהייתה מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה‪,‬‬
‫ונחשבה מומחית למעמד המשפטי של הקרקעות ביהודה ושומרון) כתבה במאמר‬
‫שפורסם בספרו של אברהם שבות‪' ,‬העלייה אל ההר'‪ ,‬כי היכן שיכלו הקצו הירדנים‬
‫באופן מכוון דווקא את אדמות היהודים לסוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים‬

          ‫פלשתיניים של האו"ם (אונר"א)‪ ,‬לצורך הקמת מחנות פליטים לערבים‪.‬‬

‫הדבר סיקרן אותי ועל כן החלטתי לבדוק את העניין באופן יסודי‪ .‬ישבתי בספריות‬
‫ובדקתי בספרים ובמפות‪ ,‬כדי לאתר באופן מדויק את האדמות שנקנו באזור‪ .‬באחד‬
‫הימים פגשתי את משה מאירי‪ ,‬קצין מטה אפוטרופוס במנהל האזרחי‪ ,‬ושאלתי‬
‫אותו‪" :‬האם דבריה של עו"ד פליאה אלבק נכונים? האם אדמות מחנה הפליטים‬

                                                     ‫אל‪-‬ערוב הן אדמות יהודיות?"‬

‫"ודאי"‪ ,‬ענה לי משה‪" ,‬מחנה אל‪-‬ערוב בנוי על אדמות קק"ל‪ .‬לאחר עיון מדוקדק‬
‫מצאתי שבדיוק כמו אל‪-‬ערוב‪ ,‬מחנות פליטים רבים של אונר"א נבנו על קרקעות‬

                ‫שהיו בבעלות יהודית‪ ,‬כמו אל‪-‬פוואר‪ ,‬דהיישה‪ ,‬קלנדייה ואחרים"‪.‬‬

‫משה מאיר סיפר לי בהתלהבות שמערכות המים שהביאו מים לירושלים עד ‪1967‬‬
‫היו מאל‪-‬ערוב‪" .‬הבריטים העבירו צינורות ממעיינות ערוב לבריכה באזור גבוה‬
‫יותר באמצעות משאבות‪ .‬היום נמצאת הברכה סמוך לצומת גוש עציון‪ ,‬מאחורי‬
‫המתחם המסחרי‪ .‬כהוכחה לדברים שמצאתי גיליתי תעודה המאשרת שעיריית‬

                    ‫ירושלים קיבלה את המים מאל‪-‬ערוב‪ .‬תעודה זו נמצאת בידי"‪.‬‬

‫הבריטים סירבו לספק לתושבי 'מגדל עדר' מים מברכת השאיבה של מי אל‪-‬ערוב‪,‬‬
‫ויש תיאורים של מצוקת מים ביישוב הקטן‪ ,‬אף שנמצא בסמוך למעיינות שופעים‬

                                                            ‫שסיפקו מים לירושלים‪.‬‬

‫אל‪-‬ערוב נותרה עבורי כתעלומה‪ ,‬כשמדי פעם בפעם אני מצליחה לגלות טפח‬
‫נוסף ממקום מופלא זה על רבדיו ההיסטוריים והשורשים היהודיים שבו‪ .‬הזדמנות‬
‫פז לסייר במקום נוצרה בחול המועד פסח תשע"ו‪ .‬ארגון עמיתים לטיולים יזם‬
‫טיול בין צומת גוש עציון לכרמי צור דרך אל‪-‬ערוב‪ ,‬לזכרו של קצין צה"ל במילואים‬

                                                               ‫‪ .60‬מתוך האנציקלופדיה העברית‪ ,‬הערך 'כדורי'‪ ,‬עמ' ‪.578‬‬

                                                                 ‫‪ | 122‬חברון שוברת שתיקה‬
   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127