Page 122 - dig_all
P. 122
.1המכון החקלאי כדורי הוקם בשנת 1930בטול כרם ,עבור האוכלוסייה הערבית.
.2בית הספר החקלאי כדורי הוקם בשנת 1933בכפר תבור ,עבור האוכלוסייה
היהודית.
לאחר שעזבו הבריטים את הארץ העביר משרד החקלאות הירדני את בית הספר
החקלאי הערבי על שם כדורי מטול כרם לבנייני תחנת הניסיונות החקלאית שבנו
הבריטים באל-ערוב60.
עו"ד פליאה אלבק ז"ל (שהייתה מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה,
ונחשבה מומחית למעמד המשפטי של הקרקעות ביהודה ושומרון) כתבה במאמר
שפורסם בספרו של אברהם שבות' ,העלייה אל ההר' ,כי היכן שיכלו הקצו הירדנים
באופן מכוון דווקא את אדמות היהודים לסוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים
פלשתיניים של האו"ם (אונר"א) ,לצורך הקמת מחנות פליטים לערבים.
הדבר סיקרן אותי ועל כן החלטתי לבדוק את העניין באופן יסודי .ישבתי בספריות
ובדקתי בספרים ובמפות ,כדי לאתר באופן מדויק את האדמות שנקנו באזור .באחד
הימים פגשתי את משה מאירי ,קצין מטה אפוטרופוס במנהל האזרחי ,ושאלתי
אותו" :האם דבריה של עו"ד פליאה אלבק נכונים? האם אדמות מחנה הפליטים
אל-ערוב הן אדמות יהודיות?"
"ודאי" ,ענה לי משה" ,מחנה אל-ערוב בנוי על אדמות קק"ל .לאחר עיון מדוקדק
מצאתי שבדיוק כמו אל-ערוב ,מחנות פליטים רבים של אונר"א נבנו על קרקעות
שהיו בבעלות יהודית ,כמו אל-פוואר ,דהיישה ,קלנדייה ואחרים".
משה מאיר סיפר לי בהתלהבות שמערכות המים שהביאו מים לירושלים עד 1967
היו מאל-ערוב" .הבריטים העבירו צינורות ממעיינות ערוב לבריכה באזור גבוה
יותר באמצעות משאבות .היום נמצאת הברכה סמוך לצומת גוש עציון ,מאחורי
המתחם המסחרי .כהוכחה לדברים שמצאתי גיליתי תעודה המאשרת שעיריית
ירושלים קיבלה את המים מאל-ערוב .תעודה זו נמצאת בידי".
הבריטים סירבו לספק לתושבי 'מגדל עדר' מים מברכת השאיבה של מי אל-ערוב,
ויש תיאורים של מצוקת מים ביישוב הקטן ,אף שנמצא בסמוך למעיינות שופעים
שסיפקו מים לירושלים.
אל-ערוב נותרה עבורי כתעלומה ,כשמדי פעם בפעם אני מצליחה לגלות טפח
נוסף ממקום מופלא זה על רבדיו ההיסטוריים והשורשים היהודיים שבו .הזדמנות
פז לסייר במקום נוצרה בחול המועד פסח תשע"ו .ארגון עמיתים לטיולים יזם
טיול בין צומת גוש עציון לכרמי צור דרך אל-ערוב ,לזכרו של קצין צה"ל במילואים
.60מתוך האנציקלופדיה העברית ,הערך 'כדורי' ,עמ' .578
| 122חברון שוברת שתיקה