Page 227 - dig_all
P. 227

‫עדות בבית‬
‫המשפט הצבאי‬

‫"התנגדות!" קרא התובע‪ ,‬עו"ד נדב ויסמן‪ ,‬שנשכר על ידי הפרקליטות הצבאית כדי‬
‫להרשיע את סמל אלאור אזריה בהריגת מחבל שכבר שכב ירוי על הקרקע‪ ,‬לאחר‬

                                        ‫שביצע פיגוע דקירה בחיילי צה"ל בחברון‪.‬‬
‫נקראתי אל בית הדין הצבאי ביפו לשמש עדה מטעם ההגנה במשפטו של אלאור‪,‬‬
‫וזו לי הפעם הראשונה בחיי שעמדתי על דוכן העדים‪ .‬מולי ישבה ראש ההרכב‪,‬‬
‫השופטת מאיה הלר‪ ,‬שהזהירה אותי‪ ,‬כמו לפני כל עדות‪ ,‬לומר את האמת‪ .‬מצדדיה‬

   ‫ישבו שני שופטים נוספים‪ .‬מימיני היה צוות ההגנה ומשמאלי – צוות התביעה‪.‬‬
‫השופטת ביקשה מהנוכחים "להיות מרוכזים על אף הקושי"‪ .‬העדות הקצרה שלי‬
‫באה לאחר שבע שעות שבהן קצין הביטחון של היישוב היהודי בחברון‪ ,‬אליהו‬
‫ליבמן‪ ,‬עלה ומסר את עדותו על האירוע‪ .‬התובע ניסה לקעקע את עדותו במשך‬

                                ‫שבע שעות אך ללא הצלחה – ליבמן דבק בגרסתו‪.‬‬
‫זומנתי להעיד בתשע בבוקר‪ ,‬יחד עם אליהו ליבמן‪ ,‬אך נאמר לי שאצטרך להמתין‬
‫בערך עד השעה שתים עשרה בצהריים‪ .‬בינתיים ישבתי בחוץ‪ ,‬וסביבי כתבים וצלמים‬
‫רבים‪ .‬כשהבינו שאני אמורה להעיד‪ ,‬עטה עליי כל החבורה‪ .‬כל המצלמות הועמדו‬

    ‫מולי בשורה ארוכה וכולן הבזיקו ותקתקו במהירות‪ .‬היה זה מעמד מביך ביותר‪.‬‬
                                                                        ‫"מה שמך?"‬

                                                                      ‫"מאיפה את?"‬
‫חיילת מטעם יחידת דובר צה"ל קמה והגנה עליי‪" :‬אל תשאלו אותה שאלות ואל‬

                                                                         ‫תציקו לה!"‬
‫ההוראות שקיבלתי מעורכי הדין היו לא לגלות את זהותי לפני העדות ולא לדבר‬

‫חברון שוברת שתיקה | ‪211‬‬
   222   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232