Page 228 - dig_all
P. 228

‫עם עיתונאים‪ .‬ככל הנראה הם רצו אפקט של הפתעה‪.‬‬

‫אסור היה לי לשמוע את עדותו של אליהו ליבמן‪ ,‬וגם לא לדבר עם עדים אחרים‬
‫שהגיעו בהמשך‪ ,‬כדי שלא נתאם עדויות‪ .‬אך לפעמים‪ ,‬כאשר עיתונאי כלשהו עמד‬
‫מול המצלמות ומסר תיאור של מה שנעשה בתוך אולם הדיונים‪ ,‬הבנתי את הדרמה‬

                                                                 ‫שהתחוללה בפנים‪.‬‬

‫לא יכולתי להימנע מהרושם הכללי שהיו כתבים שניסו בכל כוחם למצוא חסרונות‬
‫ופגמים בעדותו של ליבמן‪ ,‬והביעו שמחה על כל התנגדות של התביעה ונזיפה של‬
‫השופטים‪ .‬אחד מן הכתבים שדיווח באנגלית תיאר כי בחקירה הנגדית של ויסמן‬
‫הראה התובע סרטון של זירת הפיגוע לאחר התרחשותו‪ ,‬והקב"ט אליהו ליבמן‬

                              ‫נראה בו כשהוא רגוע‪ ,‬ולא כפי שאמר כי 'חש סכנה'‪.‬‬

‫לא יכולתי להתאפק ואמרתי לאותו כתב שרק מי שלא מכיר את אליהו יכול לומר‬
‫כך‪ ,‬משום שהדבר שמאפיין אותו הוא שבכל אירוע הוא רגוע וקר רוח‪ ,‬לא משנה מה‬
‫מידת הסכנה שהוא נתון בה‪ .‬זו בדיוק הסיבה שבשלה קיבל צל"ש משר הביטחון‪,‬‬
‫בוגי יעלון‪ ,‬על הלחימה שלו ב'ציר המתפללים'‪ .‬באירוע קשה זה עמד ליבמן חשוף‬
‫לגמרי לירי המחבלים בשטח כדי לשמש פיתיון‪ .‬בדרך זו‪ ,‬תוך סיכון ודאי של חייו‪,‬‬
‫סייע לגלות את מקום מחבואם של המחבלים‪ ,‬שהרגו כמעט כל מי שנכנס לסמטה‪.‬‬

‫כשיצאו עורכי הדין של אלאור ואמרו מול המצלמות שעדותו של סגן אלוף אליהו‬
‫ליבמן‪ ,‬שקיבל צל"ש מבוגי יעלון‪ ,‬סותרת את עדי התביעה ומוכיחה שאלאור צדק‪,‬‬
‫ניסה כתב ערוץ ‪ 10‬לתקוף אותם בשאלה ונשמע להוט להראות שאלאור אשם‪ .‬בפעם‬

  ‫אחרת רדפו כתבים אחרי התובע ויסמן‪ ,‬כדי שיתקוף את עדותו של אליהו ליבמן‪.‬‬

‫ההמתנה הארוכה בחום ובלחות של יפו לא הייתה קלה‪ .‬גמרתי לקרוא את הספר‬
‫שהבאתי איתי‪ ,‬וכבר אמרתי כמעט חצי ספר תהילים‪ .‬האווירה הייתה מאוד לא‬
‫נעימה‪ ,‬ומדי פעם בפעם נאלצתי להחליף מקום ישיבה כדי לברוח מעשן הסיגריות‬
‫של אנשי התקשורת‪ .‬לפעמים ניסה מאן דהוא לשאול אותי לשמי‪ ,‬כאילו באקראי‪.‬‬
‫שמעתי גם אחרים שלעגו ליהדות כשהם מגחכים‪" ,‬כמה נורא ללכת לבית הכנסת"‪.‬‬

‫קצת אחרי חמש אחר הצהריים נקראתי סוף סוף לעמוד על דוכן העדים‪ .‬תיארתי‬
‫את בוקר חג הפורים‪ ,‬שבו חזרתי מקריאת המגילה ושמעתי מביתי את הירי‪ .‬סיפרתי‬
‫כיצד לקחתי את המצלמה וירדתי במהירות לצומת ג'ילבר‪ ,‬שנמצא ממש ליד ביתי‪.‬‬
‫המשכתי ותיארתי באוזני השופטים את מראה החייל הפצוע‪ ,‬שבדיוק הורידו את‬
‫חולצתו כדי להעניק לו טיפול ראשוני‪ ,‬בעוד הוא מסביר בהתרגשות רבה‪' :‬שניים!‬

                                                        ‫התנפלו עליי שני מחבלים!'‬

‫"אחר כך התברר שהייתה זו חוליה מיומנת ומקצועית"‪ ,‬הבהרתי לשופטים‪" ,‬המחבלים‬

                                                                 ‫‪ | 212‬חברון שוברת שתיקה‬
   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233